פענוח חלומות בס"ד

חלומות על רצון

נמצאו 180 חלומות המכילים רצון


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני שוכבת עם גבר נשוי שעובד עמי, יש בנינו משיכה אומנם אנחנו לא מדברים על זה אבל אנחנו תמיד ביחד כל הזמן בהפסקות ביחד מדברים על כל נושא אחר רק לא על המשיכה שלנו אני לא מדברת איתו על זה כי אני יודעת שאין סיכוי שאני יתן לזה להגיע רחוק מידי אבל הרצון שלנו להיות כל הזמן קרובים אחד לשניה תמיד שולחים מבטים אחד לשניה קשה לנו להוריד את העיניים אחד מהשנייה אני מאוהבת בו.. אני כל הזמן חושבת אל זה שמבאסת אותי שהוא נשוי ושהגעתי מאוחר לחיים שלו הוא תמיד נמצא במחשבות שלי בחלומות שלי יש לו ילדה מקסימה כל היום הוא מראה לי תמונות שלה אני כל הזמן חושבת שאם הןא לא היה נשוי הוא היה יכול להיות הגבר האידיאלי בשבילי אני כל היום מפנטזת עליו הוא על היום מחפש את קרבתי לפעמיים מלטף אותי

> קראו את פענוח החלום

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה. אני נוסע ברכב מאחורי הרכב של אבא, הוא מוריד אותי במזרח העיר, המקום לא מוכר לי, אני מסתובב עם כיסא משרדי על גלגלים ברחובות, לא איכפת לי ממכוניות. מאוד חשוך וישנה תאורה צהובה. אני מתחיל לעלות עליה מטורפת תוך כדי איבוד אוריינטציה. מתקדם חזרה למערב בעיר. חותר לחזור הביתה. מגיע לאיזור הבית של אורטל ומתמודד עם עליה קיצונית כמעט 90 מעלות, שאני איכשהו מצליח לכבוש, עפ הגליל יוגה. זורק אותו קדימה ואחר כך את עצמי. כמעט נופל חזרה. עולה על כמה מכוניות שחנו בקצה. הדליל נופל על שיח דורבני הרחק ממני. לפתע אני בחולות, ואני רואה מרחוק נערים עם כלב 3-4 במספר, בחוסר שקט ודורבן עצום ומפחיד שמתנהל עליהם. הפ מתקרבים לאיזור שלי. מישהו עם קוקו וכלב מוביל את החבורה, והוא ככ בטוח בעצמו. הוא מסביר על להם על הדורבן. הם מתעלמים ממני לחלוטין. אני מוציא את הגליל האפור מן השיח הדורבני ומתמלא קוצים קטלניים ביד. אני מראה להם שהכל בסדר. ״רואים״? ואני מביט ביד מלאת קוצים באצבעות ומתחת לעור. לפתע יולי ואמא שלה מופיעות במסעד דומה למסעדה שלי ומושיקו בניו-הייבן. היא שואלת אם אני רוצה בית חולים. הן מחכות בחוסר רצון אני יוצא החוצה בבכי וסבל ודולף את הקוץ האחרון שלא ידעתי שתקוע כל כך עמוק - מתוך היד. יש קצת דימום, והעור נקרע, אבל הוא יצא. היא נעלמת ולא שולחת הודעה אחרי שהיא הגיעה הביתה. וזה כל כל מוזר שהיא ואני לא חזרנו לאותו בית. ואני מרגיש צריך לסמס ולהגיד שנהניתי לראות אותה. אבל אני מרגיש שהיא הולכת להיפרד ממני.

> קראו את פענוח החלום
1 עמוד הבא >>
RSS