פענוח חלומות בס"ד

חלומות על חייך

נמצאו 1,072 חלומות המכילים חייך


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

קמתי לפני רגע אגיד רק את הנקודות שאני זוכר. קודם כל תדע שבחלק מהסיפור אני רואה את בעל האופנוע כעצמי, ופעם כתום מתום וג׳רי, שיש לו חברה חתולה לבנה. דודה שלי נתנה לי אופנוע פורש אדום במתנה. בחלום זה אופנוע שעלה מאה אלף שקל. אני זוכר שמההתחלה פחדתי מאוד כל הזמן שייגנבו אותו. היא אמרה שאוכל להשוויץ עם זה בתיכון (אני בישיבה תיכונית לבנים בלבד) ולנסוע לשם עם האופנוע הזה והיא אמרה שככה יהיו מלא בנות שירצו אותי, ואני זוכר שאמרתי לה שאני לא רוצה שבנות ירצו אותי בגלל אופנוע יקר... אבל כן נסעתי איתו בשכונה בקולי קולות של המנוע, אבל בעיקר רציתי להשוויץ מול החברים. כי אני לא האדם הכי עשיר נגיד את זה ככה, ויש לי ילדים בכיתה עם רכבים יפים (לא יקרים מידי אבל לא ניסן ישנה שנת 2000 ומשהו כמו שלמשפחה שלי יש) נסענו עם האוטו הכחול ניסאן שנת 2000 פחות או יותר לקניון. אני זוכר שבן דוד שלי שעכשיו השתחרר מהצבא היה איתנו. אני נהגתי למרות שאני רק בשיעורי נהיגה (עוד מעט טסט) ונסענו בתוך הקניון עם האופנוע, אבל לא באמת נסענו זה יותר ישבתי עליו והזזתי את הרגליים והמשפחה כולל דודה שלי היו איתנו. עכשיו כשאני חושב על זה? בעצם יצאנו עם האוטו מהחנייה בבית שלי אז אולי דודה שלי (שהביאה לי את האופנוע) ובן דוד שלי (מצד אמא שגדלתי איתו ורק השתחרר) באו לבקר אותי ומשם יצאנו עם הרכב. איכשהו האופנוע פורש האדום היה איתנו ואני רכבתי עליו בתוך הקניון אבל רק עם הרגליים כזה בלי מנוע ואז הייתי אחרי בן דוד שלי הוא הזמין מעלית ונכנסנו. הוא אני והפורש האדומה (אופנוע). נכנסו איתנו שתי נשים מבוגרות קצת והתחלנו לריב איתן אני לא זוכר על מה בסוף ירדנו קומה אחת בלבד, אבל הקומה הייתה חשוכה מעורפלת ואני זוכר שחשבתי שזאת מאורת פשע בכלל ושאף אחד מעולם לא ביקר פה בצורה לגיטימית עלינו. הפעם במדרגות. עם הפורש חחחח... הגענו למעלה והמשכנו במסע בקניון. המשפחה כבר ממזמן לא מאחורינו רק אני והבן דוד שלי בסוף החתול תום התיישב בצד כזה ליד קיר והאופנוע מעליו (לידו אבל הוא רואה אותו מלמטה) ונכנסת לקניון איזו חתולה לבנה גדולה שנראית בגודל של טום שמבקשת עזרה ואחריה שלושה בחורים שנראים שרודפים אחריה שיהיה ברור, לפעמים אני רואה מהנקודת מבט שלי ולפעמים מהנקודת מבט של תום ואני רואה שהיא באה לכיווני ואני חושד בה אז אני בורח והאופנוע לידי כאילו אני הולך איתו כמו אופניים שהולכים בצידם. אבל הקניון צפוף וקשה לי לפלס לי דרך שם ביו כל הדוכנים והאנשים. בינתיים החתולה הזו (מסתבר שהיא יפאנית, ועכשיו היא נראית כמו יפאנית אמיתית לא חתולה) היא מומחית באיזה משהו קונג פו כזה שהיא יורקת חומר סגול שמקיף אותך. היא רודפת אחריי ומשביתה את כל האנשים שמאחוריי בשביל להגיע אליי ולהשיג את האופנוע. בשבילו היא באה. אני רץ. עכשיו בלי האופנוע. לא יודע לאן הוא נעלם. כנראה גם היא לא. אני נצמד לקיר מאחורי היא קופצת קדימה מעל האנשים שממולי וניצבת מולי היא נלחמת קצת עם עוד איזה מישהו ואז יורקת עליי את החומר הסגול אבל משום מה זה לא עובד לה ואני מצליח לשגר אותו חזרה אליה. הוא עוטף לה את הפנים אני צוחק ומחייך החומר הסגול מעליה נקרע בין רגע ויש חיוך מרושע על פניה היא יורקת וזה מגיע אליי הפעם סוף החלום אני מתעורר עם תובנה שהאישה הזו היא אמא של אשתו החתולה הלבנה הקטנה של טום החתול (אני כאילו מזדהה איתו ולפעמים רואה כאילו אני הוא. עוד מתחילת החלום) עכשיו מסתבר שהאישה שלי נשלחה על ידי אמא שלה (עוד לפני שהיה לי האופנוע היא הייתה איתי, לכן לא יודע אם היא כאילו חיכתה להזדמנות שאקבל משהו יקר ערך או מסיבה אחרת) התובנה מזעזעת כאילו חייתי בשקר כל חיי ואז רגעים מהחלום שנראים כמו שקרים או עוויתות של אשתי (כביכול) נראים פתאום ברורים לי מאחר וגיליתי שהיא רק שחקנית מטעם אמא שלה הפושעת המבוקשת

מצאתי את עצמי במקום שמזכיר את השכונה שלי, או אולי אזור של צימרים. בזמן שאני הולך שם, ראיתי שבאחד הצימרים מתקיימת מסיבה. הסתקרנתי ונכנסתי פנימה. שאלתי את האנשים שם אם צריך לשלם כדי להיכנס, והם ענו לי: “לא, זה בחינם – רק אם אתה מכיר מישהו מהאנשים פה.” אז המשכתי להתקדם, ופתאום גיליתי שגם בצימר שלי – זה שאני אמור להיות בו – מתקיימת מסיבה. להפתעתי, היו שם אנשים שאני מכיר – מהיסודי או מכל מיני שלבים אחרים בחיים. הייתה אווירה ממש טובה, כולם רקדו ונהנו. במהלך המסיבה, פתאום איזו בחורה קפצה לי על הגב. התחלנו לדבר, והייתה בינינו תחושה פלרטטנית כזאת, חיבור טבעי, קליל ומושך. ואז – כאילו משום מקום – אבא שלי הופיע. הוא הסתכל עליי, חייך ואמר לי: “בוא’נה, אתה טוב בזה.” עניתי לו בביטחון: “כן, אמרתי לך… ברגע שאתה מפסיק להיות בלחץ, נותן לדברים לזרום, ויש לך ביטחון עצמי – הכל מסתדר.”

חלמתי על זה שמישהו שהיה איתי באותו קורס בצבא (בקושי דיברנו בינינו אבל זה לא ששנאנו אחד את השניה) פשוט חיבק אותי מאחור כשעמדנו באיזה תור למשהו מול כולם. אני לא יודעת למה אבל זה הרגיש כל כך טבעי ומתבקש למרות שאין שום קשר בינינו ועד לפני זה לא חשבתי עליו בצורה הזאת בכלל. אחרי חיבוק מאוד ארוך, הוא הרפה ממני, הסתובבתי אליו, הוא נישק אותי נשיקה קצרה על השפתיים . הסמקתי לעברו, הוא חייך אליי הסתובב והלך.

1 עמוד הבא >>