פענוח חלומות בס"ד

חלומות על שהם

נמצאו 1,419 חלומות המכילים שהם - עמוד 17


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלום אוטובוס מכות בני נוער מתחילים לריב איתי באוטובוס אני לא מכיר אותם אבל נראה שיש להם בעיה אישית איתי אז התחלתי לריב איתם מכות ובטעות הרגתי אחד מהם הם סיממו את הנהגת וירדו מהאוטובוס היא מתחילה לתפוס אותי מהיד ולא לתת לי ללכת לשום מקום והיא מתה ממנת יתר אז זרקנו את הגופה שלה מהאוטו על הכביש הראשי ואני עברתי לנהוג ואז יש מחסום של משטרות הם אומרים שהם ראו אותנו זורקים גופה מהאוטו ואז מלא משטרות אחרינו מרדפים משטרה עושה אחרינו מרדף אז שברתי תמחסום נכנסתי בו על פול גז ואז הם מרימים את כל הקשר עלינו לא הפסקתי לברוח הם האשימו אותנו על רצח שני אנשים והחזקת סמים שימוש בסמים וברחנו מהמשטרה עד שהאוטו לא הפסיק לעבוד אז ירדתי בבית נכנסתי לבית שלי ולא היה אף אחד הבית היה חשוך רק דוד שלי היה שם ביקשתי ממנו סיגריה הוא אמר לי שבידיוק הוא הולך לקנות אמרתי לו אני בא איתך והלכתי עם דוד שלי וראינו מלא משטרות נוסעות נגד התנועה המשטרה לא זיהיתה אותי כי שמתי כובע שחור על כל הפנים ואז דוד שלי בידיוק עשה פרסה והשוטר נסע נגד הכיוון ועוד שניה תאונה אז אמרו לנו לעמוד 20 דקות בצד אמרו לנו בנתים ללכת למסעדה אז הלכנו ובמסעדה אני רואה תנערים האלה שרבו איתי באוטובוס ואז הם צועקים משטרה הרוצח פה דוד שלי מסתכל עלי באותו רגע בתוך ה עיניים ואז ברחתי משם גנבתי אוטו ונסעתי הם נכנסו בי שוב היה מלא שוטרים ים אז האוטו שוב הפסיק לעבוד אז עליתי על גג של בית והשוטרת צעקה לי במיקרופון שלהם תיכנע הפסדת ואז ראיתי חצר של בית ליידי אז קפצתי לשם ועליתי על הגדר ואז תפסו אותי והתקשרתי לאמא שלי והיא לא רצתה לשמוע אותי לא לדבר איתי לא כלום וסבתא שלי בכתה והבת זוג שלי ניתקה איתי קשר

חלמתי שהייתה תקופה של פיגועים בישראל. ובאותה תקופה אני ודודה שלי עשינו יום כיף כשחזרנו מהיום כיף הבייתה הקראש שלי היה שם עם חבר טוב שלו אז אמרתי להם שהם יכולים להצטרף, לאכול איתי. בזמן שאכלנו סיפרתי להם שראיתי את הילדה שעזבה את בית הספר בכיתה ב' והם היו בהלם. אחרי כמה זמן הייתי צריכה לקום מהשולחן כדי ללוות את דודה שלי לאחר מכן חזרתי לאכול ואז שוב הייתי צריכה לקום מהשולחן אבל כשחזרתי הקראש שלי והחבר שלו לא היו שם התחלתי קצת לדאוג וגם ההורים שלי כי זאת הייתה תקופה של פיגועים אז היו לי ולמשפחה שלי שני אפשרויות או שקרה להם משהו או שהם פשוט הלכו הבייתה לבד בלי להודיע לנו ואז קרה להם משהו או שלא. אז ליתר ביטחון אני ואבא שלי יצאנו לחיפושים קצת מסביב לשכונה עם האוטו. באמצע הדרך ראינו בפתאומיות שני אנשים עם שחור. אבל אז בצורה מהירה בלי להכין את עצמנו קפצו עוד הרבה אנשים בהתחלה חשבנו שזה הקראש שלי וחבר שלו אבל אז הבנו שזה בכלל מחבלים לכל אחד היה נשק מסויים אני ואבא שלי התחלנו להלחץ אז צעקתי לאבא שלי: "אבא תחזור אחורה מהר", אבא שלי ניסה לחזור אחורה אבל היו מלא מחבלים ולא יכלנו לזוז. אחרי כמה זמן אחד המחבלים פרץ את הזכוכית ממול אבא שלי וירה בו, בדיוק במקום שהוא עושה בו טיפולים כי אין לו כיליה ויש לו רק אחת אז הטיפולים האלה עוזרים לו לתפקד ולהשאר בחיים. המקום הזה נמצא ממש מעל הלב, ראיתי שיורים בו במו-עייני. מרוב שירו בו מהר כל-כך אפילו לא הספקתי לראות שיוצא ממנו דם, ראיתי רק חור, הייתי בהלם. אבל גם לא קפאתי במקום כי ידעתי שאני צריכה לתפקד אבל גם לא כל-כך סמכתי על עצמי. כשבאתי להניע את הרכב ולנסות לנסוע, משהו בלתי-נראה כבר הניע את הרכב. וכל הזכוכית שניפצו אותה, הייתה מלאה באפור כמו עשן שמקיף את הרכב.

אני הולכת או רצה ביער. היער יפה ואני מנסה לצלם בטלפון פתאום אני מרגישה נשיקה או צביטה מאחורה מדמות שאני לא רואה. אני נבהלת ורצה חוזרת הביתה הבית הוא בית ילדותי. אני חוששת שהוא לא בטוח כי הוא נשאר פתוח והולכת לבדוק מה עם בנותיי. הן ישנות. כשיורדת רואה שתי בחורות שאני לא מכירה. שואלת מה הן עושות פה והן אומרות שמחכות למישהי. בכעס אומרת שיצאו והן אומרות שיחכו בחוץ. ואז אני עוברת לעיר הומת אדם עם סימטאות פתלתלות. העיר של דתיים ואני צריכה להגיע לזוג דתי שהוא לא נשוי. יש איתי מישהי שאנחנו הולכות ביחד אבל אני לא מכירההאותה ולא יודעת איך היא נראית. מסבירים לי איך להגיע. אני מתחילה ללכת ופוגשת את הזוג. הם אומרים שהם כבר מגיעים הביתה ומסבירים איך להגיע. אני ממשיכה ללכת ואנחנו מסתבכות בסימטאות. אני מגיעה לחנות תחפושת. נמצאת שם מישהי זקנה אני שואלת על הרחוב שאני צריכה להגיע והיא לא יודעת את הדרך. כשאני יוצאת אני פוגשת מישהי מהעבודה. היא אומרת שהיא הולכת לזקנה ואמרו לה שהיא אישה רעה ושאני מכירה אותה. אני עונה שהיא לא בהכרח רעה. לפעמים. אני חוזרת על עקבותיי כדי להגחע. פוגשת את אחותי והיא אומרת לי שהדרך דווקא קלה ולא מסובכת. אני מגיעה לבניין של הזוג. מחפשת את השמות ומגלה שהאיש מהיער גנב לי את הטלפון ואני לא זוכרת את שם הזוג. אני רואה את השמות עם שני שמות משפחה שונים ויודעת שזה הם. אומרים לי שאני עפיכולה ללחוץ על הפעמון רק איפה דמכוסה וכתוב רווקה. אני צוחמת ולא נמצאים. שכנה אומרת שתתקשר והזוג אומר שמדיעים עוד עשר דקות. אני מחכה. בחוץ המון אנשים. אוכלים מסביב ארוחת ערב. הזוג מגיע.

<< עמוד קודם 17 עמוד הבא >>