פענוח חלומות בס"ד

חלומות על סיפרתי

נמצאו 411 חלומות המכילים סיפרתי - עמוד 17


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני ועוד שתי חברות שלי לקחנו את אחת מהן לחגוג לה יום הולדת בירושלים ואז היינו בבריכה שהנוף שלה זה הכותל ואז הלכנו לקחת אוטובוס חזרה לעיר שלנו ואמרו לנו שנגמרו האוטובוסים אז הלכנו לרכבת ואז אמרו שנשארה רכבת אחרונה ויצא ממנה מלא עשן ואז היה לי ד'ה זוו ונזכרתי שכבר ראיתי תרכבת הזאת בעבר שנכנסתי אליה ואז הפיצו עשן עם רעל ברכבת והרגו את כל האנשים כולל אותי אז איך נזכרתי בזה פתעום? הרי אני נזכרתי שמתתי ומסתבר שחזרתי לחיים לאותה נקודה וידעתי שאם ניכנס יהרגו אותנו אז אמרתי לחברות שלי לא סיפרתי להן מה קרה והן בכל זאת נכנסו אז נכנסתי איתן ואז התחיל העשן ברכבת לעלות אז אמרתי להן שנקפוץ מרציף באמצע ואז מישהי קפצה איתנו ואנחנו לא מככירות אותה ואז היא יורה בנו

חלמתי שאני בהריון ושאני בכלל לא זוכרת ששכבתי עם משהו כי אני עוד לא .ראיתי את הפנים של בן אדם שהילד שלו אני סיפרתי לחברה שלי ולמישהי שמובגרת ממני אני בעיקר בכיתי ופחדתי לספר להורים שלי באותו זמן עברנו בית למקום יפה ומיוחד ואני זוכרת שכל הזמן חשבתי על ההריון והבית במין חורשה כזות יפה ו שסיפרתי לאישה שמבוגרת ממני היא אמרה לי לעשן איזה משהו מרסיס ולהיפתר מהתינוק

בחלום אני יודעת שיש לי מחלה ושנותרו לי 24 שעות לחיות. הפרפרים בבטן מהלא נודע כלכך הלחיצו והפחידו אותי. בתחילת החלום אני נמצאת בחדר עם קירות לבנים עם אבא שלי (עולם הרפואה ומוות לא זרים לו כך שהוא נשאר עם אותו המבט היומיומי שלו אבל הרגשתי שהוא יודע שמחר אני אמות). בחלק השני של החלום אני רצה ברחוב בורחת. אני רצה על המדרכה ורואה באופק הלא רחוק את האורות מהמכוניות העומדות על הכביש ויש גם עמוד (כנראה של תמרור) מולי. אני מועדת על מכסה ביוב ופורצת בבכי. בחלק השלישי של החלום אני נמצאת בשירותים ציבוריים, נכנסתי לאחד התאים,יש לציין שהוא היה גדול יחסית. האסלה הייתה חלודה, והיה שם איזה סוג של צינור ניקוז ממתכת שגם הוא היה חלוד. בזמן שאני מסתכלת על החלודה מישהי פונה אליי, אני לא זוכרת לגמרי על מה דברנו אבל נהיינו חברות. בחלק הרביעי הלכתי במסדרון עם החברה החדשה שלי וסיפרתי לה שנותרו לי פחות מ24 לחיות, כשהיא שאלה אותי מה המחלה שלי אמרתי בהרהור: מה המחלה שלי? מה המחלה שלי?" -וכאן אני צריכה להעיר הערה קטנה, לפני שנתיים הייתה לי קבוצת חברות שזרקה אותי, ועוד מישהי, קראו לה עינבל. כשהגעתי למצב שהייתה לי רק חברה אחת שלא הייתה איתי בכיתה, ולא הייתי רואה אותה הרבה, החלטתי התחבר עם עינבל. אבל לא הכי אהבתי אותה, היא הייתה מעצבנת. היא הייתה תמיד אפשרות שנייה בשבילי. ובאותה שנה כשחברתי למישהי אחרת ישר התייחסתי אליה כמו שהתייחסו אליי כשהחברות שלי זרקו אותי. וככה נשאר המצב. במשך יותר משנה וחצי. עד שעכשיו סיימנו חטיבה ולא דיברתי איתה, גם אין לי ממש סיבה. ועכשיו נחזור לחלום- אחרי ששאלתי מה המחלה שלי מיד פניתי אל עינבל והיא אמרה איזשהו שם מדעי. היא פשוט הופיעה פתאום איתנו, ואיכשהו זה לא הפריע לי -אני אדם שמאוד אכפת לו ממה שחושבים עליו- בחלק החמישי אני חוזרת מהבריחה לבית הישן שלנו. היו יחסית הרבה אנשים אהל לא ראיתי פנים. כשאני חוזרת אני מחזיקה תחפושת כלה ישנה ומלוכלכת של ילדים. והכלתי לשבת עם אימא שלי. אני זוכרת חיבוק ארוך ונשיקה.

חלמתי שאני בהריון ושאני בכלל לא זוכרת ששכבתי עם משהו כי אני עוד לא .ראיתי את הפנים של בן אדם שהילד שלו אני סיפרתי לחברה שלי ולמישהי שמובגרת ממני אני בעיקר בכיתי ופחדתי לספר להורים שלי באותו זמן עברנו בית למקום יפה ומיוחד ואני זוכרת שכל הזמן חשבתי על ההריון והבית במין חורשה כזות יפה

<< עמוד קודם 17 עמוד הבא >>