פענוח חלומות בס"ד

חלום על תיאטרון

חלמתי שנאצים תפשו אותי ואת החברים שלי. הראיתי להם פתק שחרור מנאצית אחרת והם קרעו אותו. מעבר לחלון ראיתי אולם תיאטרון ונאצי אחד התחיל לשיר. הצטרפתי אליו בשירה ובריקודים ואחת הבנות הצליחה לברוח. זה היה בבית שלי. פתאום הם החליטו לשחרר את כולנו והתנצלו בפני שקרעו את הפתק.

חלום זה התווסף למאגר המידע של החלומות לפני 4 שנים בתאריך יוני 20, 2021

פתרון החלום

מה הפירוש של תיאטרון בחלום

לפי האמונה הרווחת החלום מעיד על רצונו של החולם לצאת מחיי השגרה בהם הוא מצוי, ולחוש שוב את טעם ההצלחה אותה חווה כבר בעבר.


 > קראו עוד


פענוח חלום אנושי

אם אינכם מרוצים מפתרון החלום האוטומטי, ביכולתכם לבחור מפענח אנושי שיפענח ויפרש את חלומכם

תמונתה של גל פייטלסון - מפענחת חלומות
גל פייטלסון תמונתו של אלי רבנים - מפענח חלומות
אלי רבנים תמונתה של דנית אליהב - מפענחת חלומות
דנית אליהב

חלומות דומים

חלמתי שאני מופיעה, תיאטרון פלייבק יש גבר שעוזר לי לנהל את המופע הוא אומר מי שרוצה לרכוש כרטיס למופע שירשםצפה. מישהי אחת נרשמת אין לי עורך לוקח לי הרבה זמן להביא לה מהבית קפה הסמוך יש שם מוכרת חייכנית שנותנת לי ומשמחת אוי אני הולכת ושוכחת שם או בתיק שלי את הבגדים מסתובבת ערומה ברחוב עם דובי ענק ואנשים לא שמים לב. איכפת לי וגם לא כאילו מקבלת את הפדיחה אבל נבוכה

> קראו את פענוח החלום

אל: "dreamon.co.il". הנדון: רעיונות לתסריטים. א.ג.נ. אני כתבתי את 8 הסיפורים הבדיוניים המצ"ב-ואני מחפש אתרי אינטרנט שעורכים מעין "תחרויות" בין משתמשים שמציעים רעיונות בעבור תעשיית הקולנוע או הטלוויזיה אליהם ניתן להגיש סיפורים כאלו. האם הינכם מכירים אתרי אינטרנט כאלו? בברכה, אסף בנימיני. סיפור מספר 1-טמפרטורות קטלניות: השנה היא 2070. משבר האקלים במדינת ישראל ובכל העולם מחריף-אולם האנושות הצליחה באמצעים טכנולוגיים להתגבר על בעיות כמו מחסור במים ומוצאים את הדרך אפילו לקיים חקלאות בתנאים אלו. בכל ימות השנה הטמפרטורה במדינת ישראל(בכל הארץ) עולה ל-90 מעלות צלזיוס בשעות הצהריים-וכ-70 מעלות צלזיוס בשעות הלילה. במציאות כזו אנשים לא יכולים להתקיים בלי ציוד מיגון מיוחד-בלעדיו אדם למעשה נידון למוות. אלא שמדובר בציוד מדעי מתוחכם ויקר-ובמדינת ישראל מתפתח דיון ציבורי שעוסק בשאלה לאילו קבוצות לאפשר, או לא לאפשר גישה לציוד הזה: האם זכאות לשימוש בו תהיה גם לאנשים שפשעו ופגעו בחברה כמו אסירים או מחבלים שביצעו פיגועים או פעולות טרור? האם על המדינה לממן את הציוד היקר ומציל החיים לכולם-או שעליה להגדיר בחוק מי יקבל אותו ומי לא(ואין בנמצא ציוד חלופי למטרה זו-למרות נסיונות בלתי פוסקים של מדענים לפתחו)? ומהו היחס של מערכת המשפט כלפי מי שמונע מאדם אחר גישה לציוד המיגון-בשגגה או בזדון? והאם מדינת ישראל צריכה לסייע בעניין למדינות עולם שלישי בהן הציוד חסר או לא תקין-מה שגורם לתמותה המונית-או שבגלל מחירו הגבוה מדינת ישראל מחויבת לספק את הגנה הזו קודם כל לאזרחיה שלה-וללא קשר להשתייכותם הפוליטית או האידיאולוגית? וכיצד אמצעי התקשורת: רדיו, טלוויזיה, עיתונות או תקשורת שעושה שימוש באמצעים טכנולוגיים אחרים שעדיין לא קיימים בימינו, בשנת 2022 מסקרים את הנושאים שקשורים לכל מה שנוגע לציוד המיגון הזה(ואיך נקרא לו? מה יהיה השם הלועזי, או העברי?). וישנן דילמות נוספות שקשורות לאותו ציוד מיגון: בחלק מן המפעלים שמייצרים אותו עושים שימוש בשמן שמופק מבעלי חיים שאינם כשרים-שימוש שהינו חלק חיוני בתהליך הייצור, בלעדיו לא ניתן לקבל את המוצר הסופי. הרבנים הראשיים אינם מתירים את השימוש בציוד הזה מסיבות הלכתיות-ולכן בציבור הדתי והחרדי מצאו דרך לייצר את אותו ציוד מיגון בשימוש בשמן שמופק מבעלי חיים כשרים בלבד-מה שמייקר את כל תהליך הייצור באופן ניכר. במצב זה נוצרים מתחים בין הציבור החילוני שטוען כי הוא לא מוכן לממן את הוצאות הייצור העודפות-לבין הציבור החרדי בו טוענים כי מאחר ומדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, ולצורך שמירה על אופיה היהודי של המדינה על כל הציבור להשתתף בעלויות עודפות אלו. הצורך במימון אותם מפעלים מיוחדים גם עולה במערכות בחירות השונות-תוך ויכוחים מרים, יצריים מאוד ואינסופיים בין המפלגות השונות. כמובן שגם בקרב המוסלמים בעולם, להם יש מערכת של מעין כשרות ייחודית להם(כשרות שמכונה כידוע בשם "חלאל")-שגם כן גורמת לייקור בתהליך הייצור מתעוררים ויכוחים עזים בין המצדדים בצורך לתשלום העלויות העודפות בכדי לא לעבור על חוקי דת האיסלם לבין אלו הסבורים כי יש להקצות כספים אלו למטרות חברתיות למען אנשים נזקקים או חולים. וישנן גם השלכות גיאו-פוליטיות: חלק ניכר מן המוסלמים באירופה, שבינתיים הפכו לרוב ביבשת מצדדים במפעלים שלהם עם כל העלויות העודפות. האוכלוסיות הנוצריות מסרבות לציית-וכתוצאה מכך אנו עדים לעימותים בלתי פוסקים שגולשים למלחמות דת של ממש. המצב ביבשת מגיע לתוהו-ובוהו מוחלט-והתערבות המעצמות רק מחריפה את המצב בגלל האינטרסים המנוגדים כאשר כל מעצמה מתערבת בסיוע לצד אחר בלחימה. מדינת ישראל אינה מתערבת בנעשה-אולם שירותי הבטחון במדינת ישראל מודאגים מכך מאוד בשל קרבתם היחסית של חלק מן האזורים בהם מתנהלים הקרבות באותו איחוד אירופי שחדל מלתפקד ברמה האזרחית מכל בחינה שהיא-והפך לזירת התגוששות אינסופית בה נופלים קורבנות רבים. בישראל נעשים מאמצים רבים לחלץ אוכלוסיות יהודיות מאזורי הקרבות ולסייע להן לעלות לישראל-אולם בגלל המשאבים הגדולים שמדינת ישראל עצמה נאלצת לשלם עבור ייצורו של ציוד המיגון נותר תקציב קטן מאוד עבור שירותי הבטחון שעוסקים בפעילויות אלו. עובדי התעשיות הבטחוניות יוצאים להפגנות גדולות, מקימים מחאה ציבורית גדולה שנמשכת שנים ארוכות והם אינם מאמינים למדינת ישראל כי אין די תקציבים לפעולות ההצלה. מחאות אלו אינן מצליחות ולטענת המוחים ממשלות ישראל השונות מגלות כלפיהן אטימות מוחלטת. בצר להם, ולנוכח מצב בלתי נסבל זה בו לא ניתן לממן את פעולות ההצלה שירותי הבטחון הישראלים מנסים כל העת לחפש דרכים חדשניות ויצירתיות בכדי לחלץ את היהודים שנקלעו לאזורי הקרבות באירופה המדממת: נסיון לגייס כספים באמצעות עמותות מיוחדות, וכן פנייה לאנשים צעירים שבקיאים בתחומי הטכנולוגיה בצפייה לקבלת רעיונות חדשניים ויצירתיים לפעולות החילוץ הללו. סיפור מספר 2-משק חרקים: בתעשיות הצבאיות בכל העולם מפתחים כלי נשק מסוג חדש: חרקים אלקטרוניים מעופפים, שנשלטים מרחוק על ידי מחשבים. השבבים שמותקנים בחרק זעיר זה מתוכנתים "להתיישב" על מטרה מסוימת(כלומר: חיילים מצבא האויב) ולהזריק להם רעל קטלני שיגרום למותם תוך שניות בודדות. מייד לאחר מכן פועל מנגנון השמדה עצמית, בו החרק האלקטרוני למעשה "מחסל את עצמו" באמצעות פיצוץ מבוקר. מדינות שונות מפתחות כלי נשק זה באופן חשאי-כאשר המהירות בה פועל אותו חרק מקשה מאוד על גילויו-כאשר כל פעולותיו-"ההתיישבות" על הקורבן, הזרקת הרעל האוטומטית וכן הפיצוץ המבוקר נמשכים מספר עשיריות השנייה בלבד. אלא שחלק מן השירותים החשאיים של חלק ממדינות העולם מצליחים לגלות את קיומם של מערכות אלו אצל מדינות אויב-דבר שנשמר גם הוא בסודיות מוחלטת. שרותי הבטחון במדינת ישראל מחליטים להצטרף ל"אופנה" הזו אולם עושים בכל זאת דבר שהינו ייחודי לישראל-שלא קיים בשום מדינה אחרת. בכל העולם המתקנים בהם מיוצרים חרקים אלקטרוניים אלו הם קטנים מאוד-והגדולים שבהם מגיעים לכמה מטרים מעוקבים לכל היותר למתקן-ולשם המחשה: בסלון של בית רגיל נכנסים לפחות כמה מאות מתקנים כאלו. אלא שבמדינת ישראל מתרחשת מציאות שונה, ומקוממת בהרבה: מוקמים מתקני ענק באזורים נרחבים-שכמובן בשל סודיותם איש אינו יודע מה באמת נעשה בהם. אזרחי ישראל נותרים חסרי אונים: בגלל השטחים הנרחבים שמוקצים לכל אותם מתקני ייצור(שכמובן אינם הכרחיים: הרי ניתן בהחלט לייצר חרקים אלקטרוניים אלו בשטחים אפסיים וקטנים לאין שיעור) לא נותר מקום לצרכים אזרחיים חיוניים כמו בתי חולים, גני ילדים, בתי ספר-ולמעשה כל המשק הישראלי משועבד לטובת מתקנים סודיים אלו. הדבר גורר מחאות ציבוריות נרחבות-אולם הן מדוכאות ביד קשה תוך שימוש באלימות קשה מצד השוטרים. כל המשק הישראלי משותק בגלל מה שהוגדר "צרכים בטחוניים" אלו-ומלבד ענף הייצור של חרקים אלו כל ענפי המסחר והשירותים האחרים במדינה קורסים בזה אחר זה. במציאות זו גם המחאות הציבוריות מקצינות והופכות קשות ואלימות יותר ויותר-וכוללות אף יותר ויותר מקרים של ירי חי בכוחות הבטחון. כתוצאה מכך מדינת ישראל נקלעת למלחמת אזרחים של ממש שגוררת לתוכה גם את כל יתר מדינות האזור-מה שמביא לחורבן, הרס והשמדה בהיקפים נרחבים. בעלי חברות הנדל"ן הגדולות, אליהם מגיעים כל הרווחים הכספיים מהפעלת המתקנים, שחלק מהם הפכו אף למעין שותפי סוד ומודעים היטב לפעילות המוגזמת שנערכת בהם ממשיכים לשתף פעולה עם הממשלה אפילו בשלב זה של מלחמת האזרחים-ומעדיפים תמיד את הרווח הכספי העצום שלהם על פני רכושם, וגם חייהם של מאוד אלפים שמוצאים את מותם במלחמה זו. סיפור מספר 3-סוכני צפון קוריאה: כידוע, בצבא קוריאה הצפונית קיימת יחידה "צבאית" בעלת פעילות שערורייתית בשם יחידות העונג. שליט צפון קוריאה מחליט על פעילות זדונית, של סוכנים צפון קוריאנים שיפעלו במדינות העולם וינסו להבריח נשים צעירות ממדינות שונות ולהביאן לצפון קוריאה בדרכי רמייה. רוב רובם של "הסוכנים" הללו פועלים בשיטות מתוחכמות ולא נתפסים-אולם בעיתונות העולם מתחילים להתפרסם סיפורים על סוכנים אלו ושיטות פעולתם. בהתחלה הציבור במדינות השונות אינו מאמין לסיפורי הזוועה שמתפרסמים-וכל כלי תקשורת שמפרסם כתבות בנושא נחשד באופן אוטומטי בכך שהוא עושה זאת בנסיון להשיג רייטינג נוסף ותו לא. אולם עם הגידול במספר המקרים, וסוכנים צפון קוריאנים שנתפסים במקומות שונים בעולם ונידונים לתקופות מאסר ארוכות, ובחלק מן המקרים אף מוצאים להורג-וזאת בד בבד עם סיפורים מחרידים שממשיכים להתפרסם ממשלות העולם נאלצות, גם בעקבות מחאות נרחבות של ארגוני הנשים במדינות השונות להודות בקיומה של הבעיה, ומתחילות להיאבק בה. יחד עם זאת לא בכל המקרים הסוכנים נתפסים-ובהרבה מאוד אזורים בעולם לא מצליחים למנוע את החטיפות. האווירה הציבורית קשה ועכורה בעולם כולו, סנקציות כלכליות קשות ואגרסיביות למדי מוטלות על צפון קוריאה-אולם בשל הנשק הגרעיני שברשותה שום מדינה, ואפילו המעצמות הגדולות לא יוצאות למלחמה על מנת להפיל את המשטר בצפון קוריאה ובדרך זו לחסל את התופעה המכוערת והנפשעת. שני סוכנים צפון קוריאנים מגיעים לאחר מספר שנים לישראל ובשלב כלשהוא של פעילותם נתפסים על ידי השב"כ-ומייד קמה מחאה ציבורית נרחבת שדורשת להוציאם להורג-כפי שנעשה במדינות רבות אחרות. אלא שהדבר אינו קורה: שני הסוכנים אומנם עומדים לדין ומורשעים בעבירות חמורות של נסיון לביצוע סחר בבני אדם-ומקבלים עונש של מאסר עולם-אולם בית המשפט העליון במדינת ישראל מסרב לגזור עליהם עונש מוות. בכך ישראל אינה נרתעת מאיומיה של צפון קוריאה, כי במידה וישראל לא תשחרר מיד את שני המורשעים היא תפתח במלחמה גרעינית שתחריב את העולם כולו. בכך מדינת ישראל זוכה לשפר באופן ניכר את מצבה בדעת הקהל הבינלאומית. חלק קטן מאוד מן הנחטפות שהצליחו לברוח מצפון קוריאה ולהינצל מחיי הגיהנום ביחידה הצבאית השערורייתית מגוללות את סיפוריהן בהרחבה והופכות למרואיינות מבוקשות מאוד בכלי התקשורת בעולם כולו. יחד עם זאת, המשך קיומה של התופעה, וחוסר האפשרות של העולם לעקור אותה מן השורש מביאים לחרדה גדולה ולמציאות בלתי נסבלת בה נשים בכל העולם חוששות בכל רגע נתון שמא ייחטפו. ארגוני מודיעין בעולם כולו מפרסמים מעין "מכרז" בינלאומי-בו מוצעים פרסים כספיים גבוהים לכל מי שיצליחו למצוא דרכים יצירתיות למיגור תופעת החטיפות. מתפתחות מעין "תחרויות" בהן משתתפים אנשי מודיעין בכל העולם-ובכל שנה מתקיים טקס חשאי בו מוענקים הפרסים. הזוכים חותמים על טפסי סודיות בסיווג גבוה מאוד-וזאת תוך כדי "מלחמת הסוכנים" שמתפתחת בעולם כולו: סוכנים צפון קוריאנים שמנסים לבצע את החטיפות-ומנגד אנשי מודיעין ממדינות אחרות שמנסים לסכל אותן ולתפוס את הסוכנים מצפון קוריאה על מנת לבוא עימם חשבון לפני שהללו מצליחים לחזור למדינתם. סיפור מספר 4-גלי סרטן: קבוצה מצומצמת של מדענים ממדינות שונות בעולם מפתחת טיפול חדשני שמרפא את כל סוגי הסרטן. הטיפול מבוצע, בשלב הראשון על זיהוי טביעת הקול הזעיר(שלא ניתן להבחין בו באוזן אנושית) של זרימת הדם בגופו של החולה-זיהוי שמתאפשר גם ממרחק של אלפי קילומטרים, ובמכשירים שיודעים לברור תביעות קול אלו תוך התעלמות מגלי קול שמגיעים מהרבה מאוד מקורות נוספים כמו רעש של מכוניות, רעש של שידור רדיו או טלוויזיה, דיבור רגיל בין אנשים וכד'. לאחר שהמכשיר מזהה את טביעת הקול מדמו של החולה הוא יודע, על פי מאפייניו הייחודיים לזהות מהו סוג הסרטן ממננו סובל החולה, ותוך שניות בודדות "לשגר" קרינה מיוחדת שמגיעה אל החולה ויודעת לחסל את הגידול הסרטני. הטכנולוגיה מתוחכמת ומתקדמת מאוד-והמפעילים של מכשירי הריפוי הללו יודעים איך לשגר את אותה קרינה ייחודית כך שתגיע אל החולה המיועד בלבד ותתעלם מהרבה מאוד עצמים אחרים שנמצאים בדרך: מכוניות, בניינים או אפילו אנשים אחרים או בעלי חיים-וגם אם הם נמצאים בקרבה גדולה מאוד אל החולה לו רוצים לסייע. אלא שמדובר בטכנולוגיה סודית שאינה נגישה לציבור הרחב שכלל אינו יודע על קיומה. טכנולוגיה זו נגישה למספר מצומצם מאוד של שועי עולם כמו המיליארדרים ובעלי ההון הגדולים ביותר, נשיא ארצות הברית או נשיא רוסיה. סוכן מוסד ישראלי חולה בסרטן סופני-וכאשר הרופאים מבשרים לו כי נותרה לו עוד חצי שנה בלבד לחיות מפעיל את כישוריו הייחודיים ומצליח לגלות את דבר קיומה של שיטת הריפוי הייחודית-והאיש משתף בכך את רופאיו שתחילה לא מאמינים לו, מתייחסים אל דבריון בזילזול ומאבחנים אצלו מחלת נפש ואיבוד קשר עם המציאות. אלא שהאיש אינו מזיק לסביבה ואינו מסוכן-ולכן לא מאשפזים אותו בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי-ומחליטים להניח לו לנפשו נוכח העובדה שממילא לו נותר לו עוד זמן רב לחיות. איש המוסד שעולה על הטיפול הסודי זוכה לזילזול בוטה גם מחבריו לקהיליית המודיעין-ופשוט אומרים לו ש"יפסיק לדבר שטויות". האיש מחליט, בנסיון להציל את חייו ליצור קשר באופן ישיר עם מפתחיו של הטיפול החדשני, ומצליח, תוך כדי ביצוע עבירה פלילית חמורה לשחד אותם על מנת שיוכל לקבל מהם את הטיפול הרפואי לו הוא זקוק. מצבו משתפר במהירות-דבר שמתקבל בהפתעה גמורה בקרב כל האנשים מסביבו-והדבר קורה בו זמנית לחשיפת מעשה השוחד החמור שאירע. כאשר משטרת ישראל מתחילה לחקור את המקרה מתחילים עוד ועוד אנשים במערכת לטעון כי לא יכול להיות שיש כאן צירוף מקרים בלבד, וכי חייב להיות קשר בין השניים. איש המוסד שחלה בסרטן והבריא מן הטיפול החדשני נלקח לחקירות רבות-ובשדל השיפור הניכר שחל במצב בריאותו מחליטים לחקור אותו באינטנסיביות רבה יותר ויותר-ובשלב כזה או אחר הוא נשבר בחקירה, ומוביל את החוקרים לשיטות בהן השתמש כדי להשיג את הטיפול שקיבל. החוקרים משוכנעים בשלב זה כי אין שום סיבה בנסיבות אלו להמשיך בחקירות ומשחררים את הנחקר מייד. במקביל הם מחליטים, מסיבות אידיאולוגיות לחשוף את שיטת הטיפול החדשנית ולהדליפה לעיתונות. תחילה איש אינו מאמין לסיפור, אולם עם הצגת עוד ועוד הוכחות לקיומה של טכנולוגיית הריפוי החדשנית התדמית הציבורית שלה משתנה תוך מספר שנים ומקבלת לגיטימציה. אלא שלמרות הלגיטימציה הציבורית הרחבה איש המוסד לשעבר, וכן חוקריו נעצרים ועומדים לדין בשורה של סעיפי אישום כמו קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הפרת חובת סודיות של נושאי תפקיד ועוד. הציבור דורש לשחרר את הנאשמים, ונערכות הפגנות רבות לתמיכה בהם. אלא שדבר אינו עוזר-ובית המשפט העליון במדינת ישראל שולח את הנאשמים לתקופות מאסר ארוכות, תוך התעלמות מוחלטת מנסיבות מקילות רבות ביניהן ההכרח בחשיפתה של טכנולוגיית הריפוי המיוחדת לצורך הצלת חיים. סוף דבר, התוצאה עגומה: טכנולוגיית הריפוי הייחודית אינה סודית עוד-אולם היא נותרת נגישה לאנשים מועטים מאוד בשל מחירה האסטרונומי-80 מיליון דולר. כמו כן אותם אנשים שהדליפו אותה, סוכן המוסד לשעבר וחוקריו נותרים בכלא לכל ימי חייהם-ובית המשפט מתעקש להקפיד כאן על החוק היבש ועומד על כך שהנאשמים יישארו בכלא בגלל העבירות אותן ביצעו-וכמובן שלנסיבות המקילות הכל כך משמעותיות של הצלת חיים אין שום ערך בעיני השופטים במדינת ישראל. סיפור מספר 5-מות הפרופסור: קבוצת חוקרי מח-ישראלים ואמריקנים עובדים בשיתוף פעולה-בהרצאות, כנסים מדעיים משותפים ואף עובדים בבתי חולים בישראל ובארצות הברית במחלקות בהן מטפלים בחולים עם מחלות נוירולוגיות: פרקינסון, אלצהיימר, טרשת נפוצה וכד'. אחד מן החוקרים הישראלים מגיע להישגים מדעיים חסרי תקדים במחקריו-מה שמעורר רגשות עזים של קנאה אצל אחד מעמיתיו האמריקנים-והרופא הישראלי כלל אינו יודע על כך, ולמרות שקנאתו של הרופא האמריקני נהפכת מהר מאוד לשנאה של ממש כלפי עמיתו הישראלי זה האחרון לא יכול לדעת על כך בשלב זה בו אין לכך כל סימן במציאות ודברים מתנהלים, על פניו כרגיל. הפרופסור האמריקני מחליט לנקום בעמיתו הישראלי בדרך מזעזעת: הוא מגיע לישראל, כביכול על מנת לבקר את אחד ממטופליו של הרופא הישראלי-אדם שחולה במחלה נוירולוגית קשה-איש ערירי ללא קרובי משפחה. בצוות בית החולים בישראל מתרגשים מן המחווה ההומניטרית כביכול-ואיש אינו מעלה בדעתו את המעשה אותו תיכנן הרופא האמריקני לפרטי פרטים. לנוכח האמון הרב לו זוכה הרופא הבכיר נותנים לו להישאר לבד באותו חדר עם מטופלו של הרופא הישראלי. הרופא האמריקני מנצל את האמון הרב שניתן לו ושולף זוג מספריים קטנים, שאמצעי האבטחה של בית החולים לא הצליחו לגלות בעזרתם הוא "גוזר" את הצינור דרכו מקבל מטופלו של הרופא הישראלי חמצן-מה שגורם תוך מספר שניות בודדות למותו. בשל העומס הרב בבתי החולים בישראל, וכן בשל העובדה שאיש לא העלה בדעתו כי זו כוונתו האמיתית של הרופא האמריקני המקרה מתגלה רק כעבור מספר שעות-וצוות האחיות שמגלות את הזוועה מערבות מייד את המשטרה-שפותחת בחקירה רק יומיים מאוחר יותר-כתוצאה מעומס עבודה שלא מאפשר לטפל באירוע באופן מיידי למרות חומרתו. בחקירתה מגיעה משטרת ישראל למסקנה כי הרופא האמריקני הוא אכן מבצע המעשה-אולם פרק הזמן שעבר עד שהמשטרה בישראל מתחילה לפעול נוצל היטב על ידי הרופא האמריקני שמצליח בינתיים לברוח מישראל ולחזור לביתו בארצות הברית. הרשויות במדינת ישראל פונות למקביליהן האמריקניות ודורשות את הסגרתו של האיש על מנת להעמידו לדין בישראל על מעשהו החמור. אלא שהרשויות בארצות הברית מסרבות בתוקף להסגירו ועומדות בתוקף על כך שמשפטו צריך להתנהל בארצות הברית ולא בישראל. בארצות הברית מתנהל הליך משפטי מושחת ולא הוגן-בסיומו מזוכה הפרופסור מכל האישומים החמורים, ואפילו לא מאבד את רישיונו וממשיך לטפל בחולים בארצות הברית. במהלך משפטו נשמעות אף טענות אנטישמיות בוטות ועל "נקמתו המוצדקת", כביכול של הרופא האמריקני ביהודים. עמיתיו בישראל כועסים מאוד ומנתקים עימו קשר-ובמקביל מנהלים מאבק ציבורי שמטרתו להביא להסגרתו של הפרופסור האמריקני הפושע לישראל. אלא שמדינת ישראל תלויה, כידוע בסיוע האמריקני, ולכן ידיה כבולות והאפשרויות לפעול הן מוגבלות מאוד-אם בכלל. כמה חודשים לאחר סיומו של ההליך המשפטי בארצות הברית אישתו של הפרופסור האמריקני הצעיר מוצאת באחד הימים את גופתו בחצר ביתם-כאשר על הגופה סימני אלימות קשים. היא כמובן פונה מייד למשטרה המקומית-ומתנהלת חקירה שנקלעת למבוי סתום ולאיש אין קצה חוט באשר לזהות הרוצח. גם חקירות של שירותי המודיעין האמריקנים, ה-CIA וה-FBI מגיעות גם הן למבוי סתום ולא מצליחות להגיע אפילו לרמז הקלוש ביותר באשר לזהותו של הרוצח. שאלות רבות נותרות ללא מענה: מקום מגוריו של אותו פרופסור היה מוגן היטב בשערים חשמליים, מערכת זיהוי חכמה(שבגללה אפילו לקרובי משפחתו היה קשה מאוד להיכנס לביתם-שלהם)-אז איך הצליחו הרוצחים להגיע לחצר, לגרור לשם את הפרופסור ולרצוח אותו-ועוד כאשר איש לא הבחין במעשה בזמן אמת? איך יכול להיות בכלל מצב כזה? ומדוע ה-CIA וה-FBI בכלל פתחו בחקירה או נכנסו לתמונה, בהתחשב בכך שמדובר במקרה פלילי פרטי ולא עניין שנוגע לבטחון לאומי של ישראל או של ארצות הברית? האם שותפיו הישראלים לשעבר הם שהביאו למותו-לנוכח כעסם הרב על בגידתו בהם, מעשהו הנפשע, האמירות האנטישמיות בזמן משפטו לאחר מכן וגם על תוצאת ההליך המשפטי המושחת בו הוא זוכה? ואם אכן זה המצב-מדוע איש במדינת ישראל לא חושד בהם, ולא נפתחת חקירת משטרה נגדם? האם ייתכן כי ה"חקירה" כביכול של ה-CIA וה-FBI לא היתה חקירה אמיתית אלא מהלך מבוים? ואם אכן כך היו הדברים-מדוע ל-CIA ול-FBI היה בכלל אינטרס להציג מצג שווא כזה? או שישנה עוד אפשרות: המטופל הערירי אותו רצח הפרופסור האמריקני למעשה לא היה כזה, והיו לו קשרים שאיש בבית החולים לא ידע עליהם? והאם אותם אנשים(שאיש לא יודע מיהם) הם שהחליטו לנקום בפרופסור האמריקני ולרצוח אותו? האם יכול להיות מצב כזה? סיפור מספר 6-המערכת: בעולם כולו מתרחשים באופן פתאומי מקרי מוות רבים, שאיש אינו מבין את מקורם או סיבתם. לאחר מספר חודשים של חקירות המקרים על-ידי כל משטרות העולם מצליחים לבסוף לגלות שכל הנפטרים למעשה נהרגו מירי-ומתנהלות חקירות בהן מורשעים מי שבטוחים שביצעו את כל מעשי הרצח. אולם איש אינו יודע להסביר כיצד ייתכן שמימדי הפשיעה עלו באופן פתאומי באופן חד כל כך בלי שום הסבר או סיבה הגיוניים. כתוצאה ממצב זה נאלצים לבנות עוד ועוד בתי סוהר-וענף בניית בתי הסוהר הופך לענף המרכזי בכלכלה העולמית כולה אותו מתחילים לנהל עשירי העולם. לאחור מספר שנים בהן מספר הקורבנות מגיע למיליונים רבים משטרות העולם משתפות פעולה בחקירת המקרים במאמץ מוגבר לנסות ולגלות מהי הסיבה האמיתית לעליה החדה בשיעורי הפשיעה-ומתגלית מציאות מדהימה במוזרותה: כל מקרי הירי, וללא יוצא מן הכלל לא בוצעו על-ידי עבריינים בשר ודם אלא על-ידי מערכת ממוחשבת של זיהוי פנים-שבגלל תקלה בתוכנה החלה לירות למוות באופן אוטומטי בכל אדם שמעלה חיוך על פניו. נסיונות חוזרים ונשנים של טובי המומחים לתקן את הבאג בתוכנה נוחלים כישלון חרוץ-עד שלבסוף העולם נאלץ להשלים עם קיומה של המערכת האימתנית שגובה עוד ועד קורבנות. בכל העולם נערכות סדנאות שבהן מנסים ללמד אזרחים שלא לחייך-ובדרך זו להציל את חייהם. סדנאות אלו מוגדרות כסדנאות הישרדות שמגיעות לכל מקום: מקומות עבודה, בתי ספר וגם אמצעי התקשורת משדרות אותן ללא הרף-וכל אמצעי תקשורת שמעז להציג דברים, בכל נושא שהוא באופן הומוריסטי נסגר באופן מיידי בפקודת השלטונות. נוצרת מציאות חברתית קודרת בה נאסרות על-פי חוק אמירה או פרסום של בדיחות או אמירות ציניות כלשהן-והחורגים מהוראות אלו מוצאים להורג בהמוניהם. וישנן השלכות בהרבה מאוד תחומי חיים נוספים: חגיגת חגים מכל סוג שהוא נאסרת לחלוטין-ואפילו בעלי ההון שמרוויחים סכומי כסף גבוהים מבניית עוד ועוד מתקני כליאה וכתוצאה מכך מפתחים רגשות חיוביים שגורמים להם להעלות חיוך על פניהם נורים למוות בזה אחר זה. מצד שני בעלי הון אלו מסרבים בתוקף לכל הצעה לצמצם את מספר מתקני הכליאה העצום ולשחרר את כל האסירים שהורשעו במעשי הרצח עוד בטרם העולם ידע כי אלו מבוצעים על יד המערכת הממוחשבת ולא על-ידי רוצחים שמגיעים מחברת בני האדם, ולמרות שגם הם עצמם נורים למוות בהמוניהם. זאת ועוד: גם כאשר ברור שבעלי הון אלו יהיו הקורבנות הבאים הם עדיין לא מוכנים לשחרר אף אסיר שמא תהיה פגיעה ברווחיהם הכספיים. מתפרסמים סיפורים רבים על בעלי הון שלא הסכימו לכך אפילו ברגעי חייהם האחרונים. מציאות זו מובילה לשינויים קיצוניים גם בתחומי חיים רבים נוספים: נאסר באופן חמור ומוחלט על קיומם של מופעי שירה, תיאטרון או הקרנת סרטים בבתי קולנוע. כמו כן כל החברות שעוסקות בפיתוח משחקי מחשב או משחקי יצירה מכל סוג נסגרות באופן מיידי בפקודת ממשלות העולם. כל החנויות לממכר ספרים או צעצועים לילדים נסגרות גם הן. שוטרים שמוצבים ברחובות אוכפים באופן קפדני את האיסורים על שמחה מכל סוג-ומי שעובד על איסור זה נעצר מייד. במסגרת מאמצעי ההצלה ישנו הכרח למנוע שמחה מאנשים בכל מחיר-וכל אמצעי התקשורת מקבלים הוראה לשדר מחזות זוועה בלבד. מתפתחת גם תעשייה זדונית שעורכת תחרות בין ערוצי התקשורת השונים על פרסום התכנים המזעזעים ביותר-ולאחר מכן להעתיר על הזוכים בתחרות שבחים רבים, לבלבל אותם, לגרום להם לבסוף לחייך-וכך להביא למותם. אופייה החוקי לכאורה של תעשייה זו מקשה מאוד על הרשויות במלחמה בתחום פשיעה חדש זה-ובמקביל קמות יחידות משטרה רבות שעוקבות אחר חברות שנחשדות בפעילות האסורה. נוצרת מציאות חברתית כאוטית בה העולם כולו עומד חסר אונים מול המערכת הקטלנית. האם האנושות תמצא בכל זאת את הדרך לצאת מן המשבר-או שאותה מערכת זיהוי פנים קטלנית תיגרום להיכחדותה של האנושות כולה? האם יהיה מי שיצליח למצוא את הפטנט שיציל את בני האדם מפני המערכת והטכנולוגיה שהם עצמם פיתחו? סיפור מספר 7-המכונה: אי שם מומצאת מכונה מוזרה, שפעולתה היחידה היא פציעה קשה של כל מי שעובר דרכה. קבוצת אנשים לוקים בנפשם מוצאת את המכונה המוזרה, נכנסת אליה-ולאחר שהם יוצאים ממנה עם פציעות קשות(ואיש אינו מבין מדוע, שכן קבוצה קטנה זו של אנשים הם היחידים בעולם כולו שיודעים על קיומה) הם מצליחים בכוחותיהם האחרונים לפנות לעזרה ומאושפזים למשך חודשים ארוכים עם גבס על כל הגוף-כאשר הם מספרים לצוותים הרפואיים המטפלים בהם כי הם פצעו את עצמם באופן יזום-אולם קיומה של המכונה נשמר על ידם בסוד-וגם לאחר שיחות רבות עימם הצוותים הרפואיים לא מצליחים להבין מה גרם לפציעותיהם הקשות. במהלך אישפוזם הצוות הרפואי מטפל באנשים במסירות רבה-וביודעו כי מדובר באנשים עם לקות נפשית שפצעו עצמם מודגש בפניהם שוב ושוב הצורך להימנע מפגיעה עצמית. לבסוף חבורת האנשים הללו מבריאה-ולמרות כל הסבל שהיה מנת חלקם הם שבים לאותה מכונה, ושוב עוברים דרכה ונפצעים קשה-אלא שהפעם הם לא שורדים את הפציעות הקשות והולכים לעולמם. היעדרות החבורה מורגשת במקום מגוריהם, המשטרה מקבלת על כך דיווח-ומתחילה לחפש אחריהם. לאחר חודשים ארוכים של חיפושים מוצאת לבסוף המשטרה את גופות האנשים-ומבחינה גם בקיומה של אותה מכונה מוזרה שנלקחת לבדיקה. הסיפור המוזר מתפרסם-ולאחר מכן גם מתגלית דרך פעולתה המוזרה של המכונה הקטלנית והיא מתחילה להיחקר מתוך נסיון להבין מיהם האחראים להמצאתה, מתוך כוונה להביאם לדין. אלא שהחקירה נקלעת למבוי סתום-ואף אחד לא מצליח לענות על השאלה מי המציא את המכונה המוזרה ומדוע היא בכלל נבנתה. סימני השאלה רק מתגברים לנוכח העובדה ששום גורם לא הרוויח מפעילותה-והיא לא שימשה לשום מטרה פרט לפציעתם של העוברים דרכה. הדברים נותרים בגדר תעלומה. יש קורבנות-אבל אין אשמים אותם אפשר להביא לדין-ולאחר שאף אחד לא מצליח להבין איך מכונה זו נבנתה, מדוע היא נבנתה ומי אשם בבנייתה מחליטים להשמיד אותה-והתעלומה אודותיה תישאר בלתי פתורה לעולם ועד. סיפור מספר 8-המבנים: כידוע, בשל התחממות כדור הארץ יציבותם של מבני מגורים רבים מתערערת: הברזל שבשלד הבניינים מתרחב, סודק את הבטון-ומה שמביא באופן טכעי לקריסת המבנה כולו. כתוצאה מהחמרה ניכרת של המצב מבני מגורים רבים בעולם כולו אינם ראויים עוד למגורים-ואוכלוסיות נרחבות יותר ויותר נאלצות להשלים עם ירידה ניכרת ברמת החיים-מעבר למגורים בבתי בוץ או אפילו במערות-ומאחר ובחלק מן המקרים אפילו פתרונות המגורים הללו לא מתאפשרים ואוכלוסיות נרחבות נאלצות לנהל את כל חייהן תחת כיפת השמים. עשירי העולם במצב זה מתאגדים באופן סודי, ומשלמים כספים רבים למשרדי אדריכלים על-מנת שאלו ימציאו עבורם שיטות בנייה אלטרנטיביות באמצעותן ניתן יהיה לבנות בתים שיחזיקן מעמד בתנאים החדשים. האדריכלים בעולם כולו מוצאים לבסוף טכנולוגיה מתאימה עבור אותם בעלי הון-והטכנולוגיה החדשה, וכן הקשרים בין משרדי האדריכלים לבעלי ההון נשמרים בסוד ומידע זה אינו נגיש לאוכלוסיות הגדלות והולכות שאין עוד מקומות מגורים עבורם. נוצר ענף שלם בכלכלה העולמית שמבוסס על בניית מבנים מיוחדים אלו. הציבור הרחב מבחין בכך שלבעלי ההון ישנם בתים שמחזיקים מעמד ולא מתמוטטים-אולם לאיש אין הסבר לתופעה זו שנראית מוזרה מאוד בעיני רבים. החשדות של הציבור הרחב, וכן הסקרנות הרבה שמתלווה לתעלומה זו גורם לציבור הרחב לחקור ולנסות ולהבין מדוע לאותם עשירים יש בתים כל כך יציבים. לבסוף מתגלית האמת-מה שמוביל לזעם רב ולדרישה חד משמעית מאותם בעלי הון כי הטכנולוגיה שמאפשרת להם מגורים בבתים יציבים תהיה נגישה מעתה ואילך לציבור הרחב-ולא להם בלבד. אלא שבעלי ההון, למרות הבטחותיהם החוזרות ונשנות כי הדברים הללו ייעשו-הרי שבפועל הדבר אינו קורה, וטכנולוגיית הבנייה הייחודית נותרת נגישה לקבוצה מצומצמת זו באוכלוסייה בלבד-מה שגורם לזעם הציבורי לגבור ולתחילתם של נסיונות פלישה אלימים למתחמי המגורים המיוחדים. בעלי ההון, מתוך עניין להגן על עצמם משמשים בכספם על מנת לגייס מעין כוחות שיטור פרטיים-וזאת לאחר שפניותיהם לכוחות המשטרה או הצבא במדינותיהם אינן נענות בגלל רצונם של השוטרים או החיילים, שלרובם המכריע גם כן אין מקום מגורים לאחר שגם הבתים שלהם קרסו, אינן נענות. החיילים במעין צבאות פרטיים אלו זוכים, בתמורה לפעולותיהם למגורים נוחים באותם מתחמים מיוחדים של בעלי ההון-ועיעמותים אלו מחריפים והולכים ומתפתחים לקרבות רחוב של ממש בעולם כולו, כאשר כוחות המשטרה והצבא המקומיים ניצבים לימינו של הציבור הרחב. אלא שלמרבה הפליאה כוחות הצבא והמשטרה הסדירים לא מצליחים להכריע את צבאותיהם הפרטיים של בעלי ההון-ו"מלחמות מגורים" אלו נותרות ללא הכרעה וגובות עשרות מיליוני קורבנות. עשירי העולם עדיין אינם מוכנים להתפשר-ולמרות מרחץ הדמים הנרחב והנורא הם מחזיקים בכל כוחם בשליטתם בטכנולוגיית הבנייה שמאפשרת להם פתרון מגורים שנגזל ממאות מליוני בני אדם בעולם כולו. האם נראה אצל מי מהם ניצוץ כלשהוא של אנושיות? האם מי מעשירי העולם יהיו מוכנים באמת לשחרר את טכנולוגיית הבנייה הייחודית לציבור כולו ובמחירים שפויים-מה שיכול להביא להפסקתן של מלחמות ההתשה הבלתי מוכרעות בין צבאותיהם לצבאות מדינות העולם השונות? או שאפילו במציאות כל כך קיצונית שורת הרווח-היא ורק היא קובעת? פרטיי אישיים: שם פרטי-אסף בנימיני. שם משפחה-בנימיני. מספר זהות-029547403. כתובת מלאה למשלוח דואר- אסף בנימיני, רחוב קוסטה ריקה 115, כניסה א'-דירה 4, קרית מנחם, ירושלים, מיקוד: 9662592. מספרי טלפון: בבית-02-6427757. נייד-058-6784040. פקס-077-2700076. כתובות האי.מייל שלי: 029547403@walla.co.il או: asb783a@gmail.com או: assaf197254@yahoo.co.il או: ass.benyamini@yandex.com או: a32assaf@outlook.com או: assaf002@mail2world.com או: assaffff@protonmail.com או: benyamini@vk.com או: assafbenyamini@163.com

> קראו את פענוח החלום

הייתי במפגש של תיאטרון פלייבק חבר שלי ואני היינו עסוקים בלתלות משהו אני כל פעם נפלתי מהכיסא זה היה נראה שהוא דוחף אותי אבל בעצם הוא החזיק אותי וכל פעם אמר לי אל תדאגי ונפל בעצמו כדי להרים אותי בזמן הזה היו שם זוג לולייני קרקס כריזמטיים שהשתלטו על החימום מצד אחד זה היה טוב שעשו סדר מצד שני עיצבן אותי שגנבו את ההצגה הם סיפרו משהו על הזוגיות שלהם והיא נישקה אותו צרפתית ואז הם עלו על במה והופיעו על חד אופן זה היה מפגש מאוד עוצמתי וואו

> קראו את פענוח החלום

על מה חלמתם?