חלומות אחרונים מכילים תוך כדי עמוד 6

חלמתי שאני נמצאת בחדר שינה של הרבי מליובאוויטש (למרות שמעולם לא ראיתי את החדר שינה שלו). על המיטה שהייתה מכוסה בשמיכה היה מונח סנדוויץ'עם ירקות, חסה עגבנייה.רציתי לראות מה עוד יש בתוך הסנדוויץ' וראיתי גם חביתה ופסטרמה. תוך כדי אני רואה שבקיר לצד המיטה,על כולו יש נוף הררי עם עצי אורן ועץ תאנה צעיר בודד בצד שמאל.כשהתבוננתי בקיר לא ידעתי אם זו תמונת קיר ענקית או נוף מציאותי.

חלמתי שמדריכה עושה לי חיפוש בחדר ויש עליי סמים ואני יוצא אחוצה להחביא את זה ואני יורד במדרגות וקולט בנאדם צולע ואני עוזר לו לרדת ופתאום מגיע משהוא ומתחיל לרות בו וכשהבנאדם נופל על הרצפה יורה לו בגב ואז מכוון עליי את האקדח ואני רואה את הבחור ואת האקדח ופשוט יורה עליי והכדורים לא פוגעים בי הכל היה חול ואבק ואני פשוט רציתי לברוח ונזכרתי בבנאדם והרמתי אותו על הגב שלי ופשוט התחלתי לרוץ וצעקתי שהתקשרו לאמבולנס ותוך כדי התחלתי לעצור רכבים ועצר לי רכב של צבא ופשוט העלתי את הבנאדם על הרכב

חלמתי שיש משהיא שעושה חיפוש בחדר לבדוק אם יש סמים ואני יוצא להחביא אותם וכשאני הולך אני בא לרדת במדרגות ואני רואה משהו שגם מנסה לרדת אבל לא יכול כי הוא צולע ואני עוזר לו לרדת ופתאום מגיע משהו ומתחיל לרות בו אחרי שהוא ירה בו בגב הוא ניסה לירות בי ואני זעקתי את החיים שלי הבחור יורה ומפספס אותי ויורה שוב שהכוונת עליי ושוב מפספס ומרוב כל היריות היה אבק וחול שהתפזר אז היה לו מעורפל לראות וכשרציתי לברוח נזכרתי בבנאדם ופשוט הרמתי אותו על הגב והתחלתי לרוץ למקום שיש אנשים ואני מגיע למעבר חציה ואני צועק תתקשרו לאמבולנס תוך כדי אני מנסה לעצור טרמפ ועוצר לידי רכב צבאי הם פותחים לי את המאחורה ואני מניח את הבנאדם ועולה איתו ביחד בהתחלה הבנאדם היה זקן ובמהלך כל המקרה הוא התחיל להפוך לצעיר יותר שתי דברים אני חושב בראש שלי אחד זה שאני לא נפגעתי מהירי אני פשוט הסתכלתי על הכוונת ראיתי את העיניים של הבנאדם ולא נפגעתי ודבר שני זה שאני צריך לעדכן את המקום שאני נמצא בו שאני נקלעתי למצב של ירי ובנאדם נפגע אז אני נוסע איתו לבית חולים

חלמתי שתוך כדי ישבה ליד השולחן הרגל של השולחן נשבר

אני וסטיב במקום עם מסיבה. סטיב ישן בחדר ואני במסיבה. חזרתי לחדר והגעתי לכיוון המדרגות בחור ובחורה יורדים במנוסה ומאושרים הבנתי שיצאו מהחדר שלנו. הערתי את סטיב וחיפשנו מה נעלם. הם גנבו את הכסף מהכיס צכנסייפ של סטיב. תוך כדי שאני אוספת את הדרכונים והכסף שלנו נכנס גנב ומנסה ךשדוד אותי, צעקתי לסטיב והתעוררתי.

יוצאים כל המשפחה להפלגה שבת דודה שלי הזמינה אותנו נותנת לי שני שטרות של דולר הספינה עצמה מכוערת והמים עכורים ומלוכלכים ההפלגה היא לארוע של אחד מהילדים שלה .אני חושבת שעוד מעט נצא כי הספינה עדיין לא מלאה ובטח זה יקח המון זמן עד שנצא המעגן מאוד צפוף שהספינות נוגעות לא נוגעות אחת בשנייה המזג אויר ממש לא כל כך טוב אבל פתאום הספינה מתחילה לשוט ובמהירות גבוהה תוך כדי שאני מודיעה שעשיתי המסלול הזה אין ספור פעמיים וחושבת על כך מדוע אני משקרת . בעלי עלה לחזית הספינה ואני הלכתי אחריו והשארתי את הילדים בתוך הספינה הלכתי אחריו ונתתי לו את השטרות ואמצא שתי השטרות היה דף שחשבתי שאולי זו קבלה או משהו . לקח בעלי הכסף ואמר לי מה רק 2 דולר זה סתם לא שווה . פתאום נשמעו צופרים והספינה בתחילה לשקוע כאילו בכוונה ולחפור בקיר ולעשות בו חור ואנחנו שוקעים איך נשאר לי ולבעלי רווח לנשימה ואז מיד הספינה התחילה לעלות . מיד בעלי קפץ והספינה למעגן ואני אחריו ואני חושבת על הבת הקטנה שלי שאני צריכה להציל ואומרת לעצמי אבל הבן הגדול הוא אהבת חיי איך לא חשבתי קודם אליו. תוך כדי המחשבות אני רצה לפתח הכניסה לספינה ורואה ששוטר מוציא תינוק ושם בעריסה לא ראיתי את התינוק כי היה מכוסה הכנסתי את ראשי לספינה ואין אף אחד ואז הבנתי שלכולם היה קל יותר לצאת מהספינה מאשר לי ולבעלי.

שפיכת זרע קרי לילה תוך כדי חלום

נסיו חטיפה נאבקתי בחלום הייתה חוטפת עם קבוצ בוצת נשים נאבקתי בהם ותוך כדי חלום אני מלממלת ברכה לרבי מאיר בעל הנס התעוררתי מתוך המלמול כשאני מתחננת לחוטפת ן חניביוןטיפה

חלמתי שנהגתי ברכב אבל בלי שהיה לי רישיון פשוט לקחתי לבד את האוטו של אמא שלי והתחלתי לסוע ואז שמתי לב שהתרחקתי מידי ואני כבר על כביש שש בשנייה הראשונה שיכולתי לעשות פניית פרסה עשיתי ואז פתאום ראיתי מישהי שקראו לה מאיה והכרתי אותה מאיפה שהוא עצרתי את האוטו חיבקתי אותה והתחלנו ללכת מחובקות בכביש בלי האוטו שאלתי אותה מה איתה וזה ואמרתי שהתגעגעתי אליה ושאלתי בנוסף אם היא רוצה לסוע איתי באוטו שאני אקפיץ אותה לאיפה שהוא היא סירבה בנימוס ואמרה לי לבוא איתה ברגל אז המשכנו ללכת מחובקות לאורך הכביש עד שפתאום הגענו למין מקום כזה של בתים שהם ממש על הים ובאמצע יש שתי נדנדות היא אמרה לי שזה מקום מכוער ושלא כזה יפה פה הסכמתי איתה ואז אמרתי לה תראי יש פה דולפינים היא שאלה אותי איפה ותוך כדי שחיבקתי אותה הצבעתי לה עליהם ולפתע ראינו משהו כמו ארבעים דולפינים קופצים אחד אחרי השני היא תפסה אותי ביד ואמרה לי בואי נצלול איתם בשלב הזה קצת חששתי כי הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה הייתה 23:30 וידעתי שב00:00 יש לי שעת עוצר בבית אבל בכל זאת הלכתי איתה לבשנו חליפות צלילה וצללנו ביחד אחר כך חזרנו לאוטו שלי והקפצתי אותה הביתה נפרדנו לשלום ונסעתי הביתה

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה. אני נוסע ברכב מאחורי הרכב של אבא, הוא מוריד אותי במזרח העיר, המקום לא מוכר לי, אני מסתובב עם כיסא משרדי על גלגלים ברחובות, לא איכפת לי ממכוניות. מאוד חשוך וישנה תאורה צהובה. אני מתחיל לעלות עליה מטורפת תוך כדי איבוד אוריינטציה. מתקדם חזרה למערב בעיר. חותר לחזור הביתה. מגיע לאיזור הבית של אורטל ומתמודד עם עליה קיצונית כמעט 90 מעלות, שאני איכשהו מצליח לכבוש, עפ הגליל יוגה. זורק אותו קדימה ואחר כך את עצמי. כמעט נופל חזרה. עולה על כמה מכוניות שחנו בקצה. הדליל נופל על שיח דורבני הרחק ממני. לפתע אני בחולות, ואני רואה מרחוק נערים עם כלב 3-4 במספר, בחוסר שקט ודורבן עצום ומפחיד שמתנהל עליהם. הפ מתקרבים לאיזור שלי. מישהו עם קוקו וכלב מוביל את החבורה, והוא ככ בטוח בעצמו. הוא מסביר על להם על הדורבן. הם מתעלמים ממני לחלוטין. אני מוציא את הגליל האפור מן השיח הדורבני ומתמלא קוצים קטלניים ביד. אני מראה להם שהכל בסדר. ״רואים״? ואני מביט ביד מלאת קוצים באצבעות ומתחת לעור. לפתע יולי ואמא שלה מופיעות במסעד דומה למסעדה שלי ומושיקו בניו-הייבן. היא שואלת אם אני רוצה בית חולים. הן מחכות בחוסר רצון אני יוצא החוצה בבכי וסבל ודולף את הקוץ האחרון שלא ידעתי שתקוע כל כך עמוק - מתוך היד. יש קצת דימום, והעור נקרע, אבל הוא יצא. היא נעלמת ולא שולחת הודעה אחרי שהיא הגיעה הביתה. וזה כל כל מוזר שהיא ואני לא חזרנו לאותו בית. ואני מרגיש צריך לסמס ולהגיד שנהניתי לראות אותה. אבל אני מרגיש שהיא הולכת להיפרד ממני.