חלומות אחרונים מכילים להתקשר עמוד 12

אני מאחרת לבית הספר ופתאום אני רואה את סבתא שלי ואני מבקשת להתקשר לאמא ואני שואלת אותה השעה והיא אומרת לי שכבר מאוחר ואז אני פשוט הולכת לאכול בפיג'מה של אמא שלי שגדול עליי מאוד

יום אחד בהיר הייתי עם בני דודים שלי בחוץ הייתי עם אופניים שרצינו לעלות לבניין הישן שלי(חלמתי שגרתי שם)אז בעלת הבניין אמרה לא להכניס אופניים אז אני לא הקשבתי והכנסתי אותם היא האמינה אבל העוזר שלה לא האמין והוא ראה את האופניים בצד אחרי זה הוא התחיל לצעוק עליי וכל והמשפחה גם המורחבת שלי יצאו ולא הבינו מה קרה,אחרי שהוא סיפר להם התחילו צעקות אני שמתי את הקופוצון שלי ונשכבתי על הריצפה בכיתי בשקט ועצמתי עיניים לקחתי את הטלפון לשנייה וחיפשתי תמונה של ״חבר שלי״ (דמות מסדרה שאני אוהבת)והתקשרתי לידיד שלי וביקשתי ממנו בקול מעורפל להתקשר ל...ואז שתקתי הוא התחיל לצעוק למי? עדן!? למי!?!?ואז אמרתי לקול....(האדם בסדרה שאני חלמתי שהוא חבר שלי)(שהוא גם ערפד) אחרי זה הפעימות שלי התחילו להיות איטיות ואני זוכרת שאחרי איזה 3 דקות נראלי הוא בא בצעקות עדן!? עדן!?איפה לעזאזל עדן!?ואז הוא ראה אותי והתחיל לבכות ושמע שהפעימות שלי איטיות והתחיל לבכות בזמן שהוא מנסה לעזור לי המשפחה שלי שאלו אותו ״מי אתה!?״ והוא אמר חבר של עדן אבא שלי אמר אתה קצת מבוגר מידיי בשביל להיות חבר שלה לא? הוא לא הגיב הוא פשוט לקח אותי והניח אותי על איזה שולחן שצץ שם אחרי זה הוא ניסה להחיות אותי ולקרוא עדן....עדן....קומי....ואז לפתע אני הסתכלתי עליי לכמה שניות והוא התחיל לבכות ולהניח עליי את הראש ושם נגמר החלום....

יום אחד בהיר הייתי עם בני דודים שלי בחוץ הייתי עם אופניים שרצינו לעלות לבניין הישן שלי(חלמתי שגרתי שם)אז בעלת הבניין אמרה לא להכניס אופניים אז אני לא הקשבתי והכנסתי אותם היא האמינה אבל העוזר שלה לא האמין והוא ראה את האופניים בצד אחרי זה הוא התחיל לצעוק עליי וכל והמשפחה גם המורחבת שלי יצאו ולא הבינו מה קרה,אחרי שהוא סיפר להם התחילו צעקות אני שמתי את הקופוצון שלי ונשכבתי על הריצפה בכיתי בשקט ועצמתי עיניים לקחתי את הטלפון לשנייה וחיפשתי תמונה של ״חבר שלי״ (דמות מסדרה שאני אוהבת)והתקשרתי לידיד שלי וביקשתי ממנו בקול מעורפל להתקשר ל...ואז שתקתי הוא התחיל לצעוק למי? עדן!? למי!?!?ואז אמרתי לקול....(האדם בסדרה שאני חלמתי שהוא חבר שלי) אחרי זה הפעימות שלי התחילו להיות איטיות ואני זוכרת שאחרי איזה 3 דקות נראלי הוא בא בצעקות עדן!? עדן!?איפה לעזאזל עדן!?ואז הוא ראה אותי והתחיל לבכות ושמע שהפעימות שלי איטיות והתחיל לבכות בזמן שהוא מנסה לעזור לי המשפחה שלי שאלו אותו ״מי אתה!?״ והוא אמר חבר של עדן אבא שלי אמר אתה קצת מבוגר מידיי בשביל להיות חבר שלה לא? הוא לא הגיב הוא פשוט לקח אותי והניח אותי על איזה שולחן שצץ שם אחרי זה הוא ניסה להחיות אותי ולקרוא עדן....עדן....קומי....ואז לפתע אני הסתכלתי עליי לכמה שניות והוא התחיל לבכות ולהניח עליי את הראש ושם נגמר החלום....

במקום שאני עובדת פרצה דלקה לא היה לי טלפון להתקשר רק טלפון של אמא שלי שלא עובד רצתי להביא מים בכלי אחד היו דגי זהב בכלי אחר זרעים חזרתי לדלקה והצלחתי להשתלט עליה עם הנעליים שלי

יוצאת בית דודי בנתיבות ומחפשת את רכבי ולא מוצאת מנסה להתקשר לבעחי והטלפון תקוע על מצב תמונה והיא לא ברורה ואז מישהו מתחיל לרדוף אחרי

ידיים קטועות. חלמתי שמנתח מחבר יד אחת חזרה ולמחרת אני מגיעה שיחבר את השניה בינתיים יש לי את היד הישנה. אני מחכה שעות לרופא. מחכים אתי משפחה וחברים כולל מנהלת שלי מהעבר שגם מרגישה לא טוב ומקיאה.מישהי נוגעת בי ביד שחוברה אתמול אני נבהלת. מופיעה גם חברה מהעבר שנותק אתה קשר. אני מחפשת שירותים. הרופא מופיע. הוא מאוד נחמד אנחנו נוסעים יחד לחדר הניתוח. אני מנסה להתקשר לאחי וחא מוצאת את המספר למרות שיודעת שהוא שם

חלמתי שחברה מאוד טובה שלי נותנת לי לשמור על התינוק שלה, אני לוקחת את התינוק ואנחנו נוסעים ביחד לבית שלי. אנחנו הולכים לישון ביחד. אני שואלת את עצמי במה אאכיל את התינוק. בבוקר אני קמה ואמא שלי והשכן שהיה לה כשהייתי ילדה מגיעים לבקר אותי בדירה שלי בירושלים. אני מנסה להבין מדוע היא הביאה את השכן ונראית לא מרוצה מהסיטואציה. היא אומרת שהיא באה לתת לי מתנת יום הולדת, עדיין קשה לי עם הנוכחות של שניהם בבית שלי ואני מנסה לגרש אותם.הבית שלי ושל יונה נראה מאוד חשוך והמסדרונות בו יותר ארוכים מבמציאות. כשהם הולכים אני שואלת את עצמי מה עם התינוק של הדרי ומבינה שאני לא יודעת, אני מחפשת אותו ולא מוצאת. אני מבינה שאני לא זוכרת אם אתמול לקחתי אותו או לפני כמה ימים והאם כבר החזרתי אותו. אני מחפשת בכל הבית ולא מוצאת. אני מגיעה לבית של אמא שלי, הכל מבולגן, מלא בצעצועים ישנים של תינוקות, גדולים מאוד וגרנדיוזים או קטנים וישנים ולא מבינה מה פשר החפצים בבית של אמא שלי בת ה-60. אני לא מוצאת שם את התינוק למרות שיש לי הרגשה חזקה שהוא שם מסתתר בתוך הבלאגן- אולי מת ואולי ישן. אני תוהה איך זה שלא שמעתי את הקול שלו עד עכשיו ואיך זה הגיוני שאני לא זוכרת איפה הוא. אני רוצה להתקשר לבעלת הדירה שעזבתי לשאול אם היא הייתה בדירה ביומיים האחרונים כי יש לי חשד שהתינוק שם. אני מתקשרת לאבא שלי והוא אומר לי להתקשר לעורך דין להתייעץ על פיצויים ונשמע מאוד אדיש. אני מתקשרת לאפי ונשמע שהוא מתעניין אבל לא לוקח אותי ברצינות, אני מנתקת את השיחות ומרגישה אבודה לגמריי. לא יודעת מה לעשות, אני חושבת על התאבדות. כשאני מתחילה להתייאש מאי המציאה של לביא ולשקול שוב ושוב התאבדות אני מתעוררת.

חלום שאני פוגש את ידידה שלי והיא מלטפת אותי בפנים ואמרת לי שהיא פגשה אותי בבית ספר והיא אוהבת אותי ואחרי זה הולכת ואני רוצה להתקשר ובסוך לא מתקשר

הגעתי לביתו של בעלי שאנחנו לא בקשר כי הוא מסרב להתקשר אלי. והילדים שלו כיבדו אותי באגוזים ושקדים ובחרתי לקחת בוטן אחד, כשניכנסתי לחדר שלו ראיתי שיש על המיטה מצעים חדשים שאני לא מכירה.התלוצצתי אבל גם מותך כעס משכחתי לו בשיער בשני ידיים

הלכנו ידיד שלי ואני להביא את נרתיק הטלפון מעובדת בית חולים.לפני שהגענו אליה אמרתי לעצמי את הרי עבדת פה למה לא להתקשר וכך הרצתי אליה טלפון ואז נאמר לי כי אראלה שאפה עשן החדר נשרף. מיד רצתי אליה ואכן כך היה. הלכתי להביא לה חלב זה טוב לשתות אחרי שאיפת עשן.