חלומות אחרונים מכילים קירות לבנים עמוד 2

אני נמצאת בתוך הבית כמעט ריק כל הקירות לבנים ואין כלום בבית חוץ משולחן טלוויזיה שעומד במרכז הסלון ומאחוריו עומדים שלושה אנשים ואני הרביעית. לכולנו יש מסכות על הפנים ובגדים שוחרים תואמים. אנחנו מביטים לכיוון הקיר ואז מאחד החדרים נכנס עוד משהו שנראה בדיוק כמונו ועומד לפנינו מהצד השני של השולחן. עמדנו בשתיקה ובעמידה כמעט צבאית (פיסוק בין הרגליים והידיים מאחורי הגב), אחרי הרבה זמן שעמדנו ככה מבלי לזוז היה צלצול בדלת ואני התקדמתי לכיוון הדלת, אף אחד מהאנשים שהיו בחדר לא זזו, ממש שניה לפני שפתחתי את הדלת הורדתי את המסכה מהפנים ואז פתחתי את הדלת לפני שראיתי מי עמד שם התעוררתי.

אני נמצאת בתוך דירה. הבית כמעט ריק כל הקירות לבנים ואין כלום בבית חוץ משולחן טלוויזיה שעומד במרכז הסלון ומאחוריו עומדים שלושה אנשים ואני הרביעית. לכולנו יש מסכות על הפנים ובגדים שוחרים תואמים. אנחנו מביטים לכיוון הקיר ואז מאחד החדרים נכנס עוד משהו שנראה בדיוק כמונו ועומד לפנינו מהצד השני של השולחן. עמדנו בשתיקה ובעמידה כמעט צבאית (פיסוק בין הרגליים והידיים מאחורי הגב), אחרי הרבה זמן שעמדנו ככה מבלי לזוז היה צלצול בדלת ואני התקדמתי לכיוון הדלת, אף אחד מהאנשים שהיו בחדר לא זזו, ממש שניה לפני שפתחתי את הדלת הורדתי את המסכה מהפנים ואז פתחתי את הדלת לפני שראיתי מי עמד שם התעוררתי.

חלמתי שאני נמצאת בתוך דירה. הבית כמעט ריק כל הקירות לבנים ואין כלום בבית חוץ משולחן טלוויזיה שעומד במרכז הסלון ומאחוריו עומדים שלושה אנשים ואני הרביעית. לכולנו יש מסכות על הפנים ובגדים שוחרים תואמים. אנחנו מביטים לכיוון הקיר ואז מאחד החדרים נכנס עוד משהו שנראה בדיוק כמונו ועומד לפנינו מהצד השני של השולחן. עמדנו בשתיקה ובעמידה כמעט צבאית (פיסוק בין הרגליים והידיים מאחורי הגב), אחרי הרבה זמן שעמדנו ככה מבלי לזוז היה צלצול בדלת ואני התקדמתי לכיוון הדלת, אף אחד מהאנשים שהיו בחדר לא זזו, ממש שניה לפני שפתחתי את הדלת הורדתי את המסכה מהפנים ואז פתחתי את הדלת לפני שראיתי מי עמד שם התעוררתי.

חלמתי שאני נמצאת בתוך דירה. אני לא מזהה את הדירה אך זה ממש דומה לדירות בסגנון של הבניינים בשכונה שלי. הבית כמעט ריק כל הקירות לבנים ואין כלום בבית חוץ משולחן טלוויזיה שעומד במרכז הסלון ומאחוריו עומדים שלושה אנשים ואני הרביעית. לכולנו יש מסכות על הפנים (כמו המסכות של פורים, לכולנו יש את אותו המסכה- הפנים של המסכה חתומים) ובגדים שוחרים תואמים. אנחנו מביטים לכיוון הקיר ואז מאחד החדרים נכנס עוד משהו שנראה בדיוק כמונו ועומד לפנינו מהצד השני של השולחן. עמדנו בשתיקה ובעמידה כמעט צבאית (פיסוק בין הרגליים והידיים מאחורי הגב), אחרי הרבה זמן שעמדנו ככה מבלי לזוז היה צלצול בדלת ואני התקדמתי לכיוון הדלת, אף אחד מהאנשים שהיו בחדר לא זזו, ממש שניה לפני שפתחתי את הדלת הורדתי את המסכה מהפנים ואז פתחתי את הדלת לפני שראיתי מי עמד שם התעוררתי.

אני מאשפזת את עצמי בבית משוגעים כי אני חושבת שאני משוגעת שלא יודעת מה היא מרגישה וזה ואז אני מסתובבת בבית חולים למשוגעים ויש קירות לבנים כמו שלג ואז אני מגיעה לקבלה ורואה את בן אדם שאני אוהבת ואני שואלת אותו מה הוא עושה שם ואז הוא אמר שאני כבר שבוע לא עונה לו לפלאפונים אז כי הוא גאון מחשבים כזה הוא איתר את המיקום שלי ובא לשחרר אותי מהבית משוגעים כי אני לא משוגעת ולא סתומה.. ואז אני הולכת איתו הביתה

קירות לבנים חדשים בבית

קירות לבנים גבוהים