חלומות אחרונים מכילים נרות דולקים עמוד 2

חלמתי שאני נמצאת בבית של סבתי ז"ל והיא שם והיא נמוכה בבית יש המון נרות דולקים

חלמתי שאני נמצאת בבית של סבתי ז"ל והיא שם והיא נמוכה בבית לידה יש המון נרות דולקים

דודתי בשם חנה הביאה לי שתי נרות דולקים

ערב טוב דפנה.. אני בתהליכים בפני פתחית עסק. השהוע הלכתי לחפש מקומות כדי לפתוח אותו. אכן מצאתי מקום שנראה לי לעין. חזרתי הביתה ושיתפתי את אימי בנושא והיא אמרה שהמיקום לא נראה לה ושאני ארד מזה. בחלום.: הגעתי למבנה שיום לפני הייתי בו במציאות. נכנסתי אילו והכל היה לבן וחדש הלכתי בתוך מסדרון לא ארוך מידי ולא קצר מידי הגעתי למין לובי קטן ומצד ימין היה חלון זכוכית חצי עיגול.. מתחת לחלון היה רשום כתוביות בעברית והיה רשום שמה משהו על בית המקדש לא זוכר בדיוק מה. מצד ימין ומשאל לכתוביות היו שני נרות דולקים. וכשהבטתי בחלון ראיתי אדם מבוגר 65 70 עם זקן לבן כיפה שחורה ושיער לבן. יצאתי מהמקום והתקשרתי וסיפרתי לאחי על איך המקום כבר הושכר למישהו אחר. המשכתי ללכת בתוך החלום והגעתי למקום שהיו בו ספרים על מדפים והכל היה מוזנח הרוס ומאובק. התחלתי לחטט בספרים ואז ראתי את אמא שלי. שאמרה לי בוא תעזוב את זה. ופה התעוררתי. אשמח לפירוש כי אני ממש מבולבל בקשר לחלום הזה ולפני פתיחת העסק.

עומדת על במה ענקית יחד עם בתי ושחקנית ידועה, ההופעה לפני סטודנטים, המקום של הבמה הוא אצטדיון הפוך הבמה למעלה הקהל יושב למטה,ההופעה בעיצומה, הזרקאורים מסנוורים עיניים ואנחנו מופיעות בקלילות רבה, הטקסט זורם ההופעה מוצלחת ואנו זוכות לגלי צחוק ומחיאות כפיים סוערות, הרגשה נפלאה, כייף ושחרור מכל מועקה !פתע האורות נכבים... ואני שואלת את עצמי למה דווקא עכשיו מכבים את האור ממשל פני הקטע הכי טוב!!!! (אולי משהו עושה לי זאת בכוונה!) החושך נמשך זמן קצר ביותר. כאשר נדלקים האורות על הבמה עומד בחור, כנראה מנהיג הסטודנטים) הוא נותן לקהל סימן ע"י הרמת שתי ידיו למעלה כאשר אצבעותיו פרושות לצדדים, באותו רגע מתחילה מהומה, צעקות, קריאות , הרמת שלטים! אני מבינה שזו התכנסות למטרת הפגנה, מהקריאות והצעקות אני מבינה שזו הפגנת כת של יהודים למען ישו! עד מהרה אף אחד לא שם לב אלינו! ופתאום אני מוצאת את עצמי בתוך הקהל הסוער, נדחפת ונסחפת עם זרם האנשים, כולם הולכיםלכיוון אחד , אני מבחינה שכולם עונדים שרשרת עם צלב על הצוואר.בעלי על ידי, בתי נעלמה והשחקנית הנוספת לא קיימת יותר! אנחנו מגיעם עם ההמון למן מבנה , ספק אוהל ספק גזע עץ ענק,או אולי אפילו מערה. אפל בפנים, מלא עשן, אין דלת וחסר גם קיר אחד. אנשים נכנסים ויוצאים, יש ריח חזק של קטורת, אנחנו כמעט בפנים..מקרוב אני רואה נרות דולקים וצלבים, בעלי רוצה שנקנה נר קטורת בשביל הבת שלנו, הוא אומר שהיא אוהבת דבר כזה. אני מתנגדת, מתווכחת אתו, מנסה להתרחק מהמקום ואומרת לו "בוא הבייתה"! אני פונה לאחור כדי ללכת ובאותו רגע נתקעת בבחורה רזה ונצבת מולה פנים לפנים, היא משירה מבט לתוך העיניים שלי, היא בגובה שלי, לובשת שימלה ירוקה או גלימה עם קפוצו'ן, יש לה שער ארוך ומאוד מתולתל, (מזכירה לי את נורית גלרון) היא פונה אלי ואומרת:"איך את לא מתבישת להופיע, את בכלל לא שחקנית, את אפס אחד גדול, תעשי טובה לעצמך ואל תעלי יותר על במה"!(מתעוררת בתחושתמועקה כבדה, מתקשה לנשום.....)

אנשים לא מוקרים מחזיקים נרות דולקים בשבילי

נמצאת בבית כנסת עולה במדרגות הרבה אנשים מגיעה למעלה עולה על במה רואה מלא נרות דולקים עוברת דרך חלון זכוכית

נרות דולקים