חלומות אחרונים מכילים קירות לבנים

אולם גדול מיטה לבנה גדולה אני וגבר שאני אוהבת ישנים במיטה עם מצעים לבנים קירות לבנים שטיח לבן יש תחושה של נחת רוגע ואנחנו מחזיקים ידיים מתחת לשמיכה מלטף לי את הפנים

חלמתי שאני נכנסת לגור בבית וילה עם קירות לבנים קצת מתקלפים עם שותפים ואני רואה 2 חדרים אחד קטן ואחד גדול ומשום מה הרגשתי נוכחות של רוחות רפאים מפחידות בחדר הקטן ולכן בחגתי בחדר הגדול אבל אז באו השותפים וביקשו שאגור בחדר הקטן ואז כשנכנסתי לחדר ראיתי מלא רוחות רפאים כאילו רוצים לפגוע בי ואז רוח מסויימת אמא של חברה מהעבר התקרבה במיוחד והפחידה אותי השתתקתי בגופ וצעקתי תלכו מפה ואז התעוררתי

טלה קטן ולבן בתוך הכלוב שלו גם הקירות לבנים.חברה שלי ואני מסתכלות עליו וצוחקות מהמחשבה שאנחנו יכולות לאכול אותו. אבל הוא כזה קטן וחמוד והמצפון שלנו לא נותן לנו לעשות דבר כזה. אנחנו אוהבות אותו ומרחמות עליו.

על קירות לבנים

משרד עם קירות לבנים

חלמתי שאני בתוך חדר השינה שלי ואני רואה קירות לבנים שלמעלה יש מלא פרפרים מתים

לתוך כוס כאשר קיבלתי הודעה על כך שבן זוג שלי מספר לי שבוגד בי כאשר אנחנו נשואים בהתחלה הרגשתי בסדר עם זה כאילו מותר לו ובמהלך השיחה נכנסתי לחדרי החדר היה ריק עם קירות לבנים ובחדר הזה הרגשתי שנמצא לי תחליף שאני לא שווה כלום כעס בלבול ותסכול

ישבתי בסלון בית הילדות שלי, עם אמא ומזגתי לעצמי מיץ לתוך כוס, כאשר קיבלתי הודעה על כך שבן זוג שלי מספר לי שיש לו חברה, כאשר אנחנו נשואים,בהתחלה הרגשתי בסדר עם זה כאילו מותר לו, ובמהלך השיחה נכנסתי לחדרי, החדר היה ריק עם קירות לבנים, ובחדר הזה הרגשתי שנמצא לי תחליף, שאני לא שווה כלום, כעס, בלבול ותסכול.

בחלום אני יודעת שיש לי מחלה ושנותרו לי 24 שעות לחיות. הפרפרים בבטן מהלא נודע כלכך הלחיצו והפחידו אותי. בתחילת החלום אני נמצאת בחדר עם קירות לבנים עם אבא שלי (עולם הרפואה ומוות לא זרים לו כך שהוא נשאר עם אותו המבט היומיומי שלו אבל הרגשתי שהוא יודע שמחר אני אמות). בחלק השני של החלום אני רצה ברחוב בורחת. אני רצה על המדרכה ורואה באופק הלא רחוק את האורות מהמכוניות העומדות על הכביש ויש גם עמוד (כנראה של תמרור) מולי. אני מועדת על מכסה ביוב ופורצת בבכי. בחלק השלישי של החלום אני נמצאת בשירותים ציבוריים, נכנסתי לאחד התאים,יש לציין שהוא היה גדול יחסית. האסלה הייתה חלודה, והיה שם איזה סוג של צינור ניקוז ממתכת שגם הוא היה חלוד. בזמן שאני מסתכלת על החלודה מישהי פונה אליי, אני לא זוכרת לגמרי על מה דברנו אבל נהיינו חברות. בחלק הרביעי הלכתי במסדרון עם החברה החדשה שלי וסיפרתי לה שנותרו לי פחות מ24 לחיות, כשהיא שאלה אותי מה המחלה שלי אמרתי בהרהור: מה המחלה שלי? מה המחלה שלי?" -וכאן אני צריכה להעיר הערה קטנה, לפני שנתיים הייתה לי קבוצת חברות שזרקה אותי, ועוד מישהי, קראו לה עינבל. כשהגעתי למצב שהייתה לי רק חברה אחת שלא הייתה איתי בכיתה, ולא הייתי רואה אותה הרבה, החלטתי התחבר עם עינבל. אבל לא הכי אהבתי אותה, היא הייתה מעצבנת. היא הייתה תמיד אפשרות שנייה בשבילי. ובאותה שנה כשחברתי למישהי אחרת ישר התייחסתי אליה כמו שהתייחסו אליי כשהחברות שלי זרקו אותי. וככה נשאר המצב. במשך יותר משנה וחצי. עד שעכשיו סיימנו חטיבה ולא דיברתי איתה, גם אין לי ממש סיבה. ועכשיו נחזור לחלום- אחרי ששאלתי מה המחלה שלי מיד פניתי אל עינבל והיא אמרה איזשהו שם מדעי. היא פשוט הופיעה פתאום איתנו, ואיכשהו זה לא הפריע לי -אני אדם שמאוד אכפת לו ממה שחושבים עליו- בחלק החמישי אני חוזרת מהבריחה לבית הישן שלנו. היו יחסית הרבה אנשים אהל לא ראיתי פנים. כשאני חוזרת אני מחזיקה תחפושת כלה ישנה ומלוכלכת של ילדים. והכלתי לשבת עם אימא שלי. אני זוכרת חיבוק ארוך ונשיקה.

חלמתי שאני נמצאת בתוך דירה הבית כמעט ריק כל הקירות לבנים ואין כלום בבית חוץ משולחן טלוויזיה שעומד במרכז הסלון ומאחוריו עומדים שלושה אנשים ואני הרביעית לכולנו יש מסכות על הפנים ובגדים שוחרים תואמים אנחנו מביטים לכיוון הקיר ואז מאחד החדרים נכנס עוד משהו שנראה בדיוק כמונו ועומד לפנינו מהצד השני של השולחן עמדנו בשתיקה ובעמידה כמעט צבאית (פיסוק בין הרגליים והידיים מאחורי הגב) אחרי הרבה זמן שעמדנו ככה מבלי לזוז היה צלצול בדלת ואני התקדמתי לכיוון הדלת אף אחד מהאנשים שהיו בחדר לא זזו ממש שניה לפני שפתחתי את הדלת הורדתי את המסכה מהפנים ואז פתחתי את הדלת לפני שראיתי מי עמד שם התעוררתי