חלומות אחרונים מכילים טיסות

עליתי על טיסה לאחר שפספסתי שתי טיסות

פספסתי שתי טיסות ועליתי על השלישית

פספסתי שתי טיסות

אני מוצאת את עצמי אם חברות לעבודה בהתרגשות לצאת למחרת לטיול בחויל ליסבון משום לא התעוררתי בבוקר ופספסתי את הטיסה שלי אני אני חברה מלבן שלי מואומרת לו שיבוא ירל אותי לשדה לתפוס טיסה אחרת אז הוא מסביר שאין טיסות יותר והתעוררתי

נביעות טיסות חו"ל לחץ זמן מזוודה אוטובוס מלון. חוזר על עצמו . מקומות שונים בעןלם הגדול. המון לחץ של זמנים.. ומרדף להספיק טיסה או נסיעה

אני ישנה בבית בקורנית בחדר למעלה-שהיה של גל קוני מעיר אותי שיש אנשים מאדמית ואני איכשהו נגררת למטה עם הפיג'מה לסלון אפופה שינה הסלון מלא כסאות ושולחן ארוך מלא אנשים אין מקום לזוז, כנראה גם הביאו אוכל ואני יודעת שאלו ההורים של הילדים מהעבודה ,ומנסה להבין על מה האסיפה ולמה אצלי בבית מבלי שאדע? ודקלה שם ומור עם עוד נשים שלא מזהה יש גם גברים אפילו לא מכירה את כולם ואשה אחת אומרת שמחכים להחליט לגבי טיסות לחו"ל מה לעשות אחרי שיגידו את ההנחיות וחלק יוצאים וחלק נכנסים ,אבל לא נראה שמתכוונים ללכת ואני רק מחכה שילכו כבר ואוכל לשתות את הקפה עם הסיגריה שלי.. והאישה מבקשת כוס מים קרים ,אני מחפשת במקרר ורואה בקבוקי מים אך לא קרים והכיור מלא כלים ואשפה ודקלה מנסה לסדר אותו ולהוציא את האשפה ושמה ליד הכיור כי אין מקום לזוז.. ואני מבינה שהם התנחלו אצלנו ולא מתכוונים לזוז ולהתפנות בזמן הקרוב ומתפתחות שיחות והם לגמרי רגועים ולא בלחץ הישראלי הרגיל שרק רוצים לסיים מהר וללכת.. אלי דווקא מתפקד טוב ורגוע כאילו לא אכפת לו עוזר לאנשים למצוא דברים במטבח וכד' ואני רק מחכה שילכו!!

טיסות

היינו בלונדון, יום אחרון, אני ומיטל עומדים בכביש מחכי לאוטובוס קו 28 שמשום מה לא מגיע, בשלב מסויים אני מסתובב עם התיק צד שלי שבו יש את כל הדברים שלי ואז נתקל בתחנה צדדית בילד קטן שיושב עם אחותו הקטנה התינוקת. ניגשתי אליהם, התחלתי לדבר ם הילד והוא אמר שהוא בן 4 וחצי ואחותו בת שנתיים,ף תינוקות בהירה יפיפיה ששבתה אותי, שאלתי למה הם לבד והוא אמר שאמא שלו הלכה והשאירה אותם ל23 דקות שם, הרמתי את התינוקת ואמרתי להם שיבואו איתי , מאת התיק שלי בצבע לבן שכחתי על הרצפה שם, ואז אחרי כמה מטרים נזכרתי בתיק וביקשצי מהילד שירוץ להביא אותו, הוא רץ, נפל על בחור שהוא חשב שהוא לק את התיק ואז הין שלא והביא את התיק ושם עליו. המשכנו להסתובב, ואז פגשתי חברה שלי שמרית שראתה את התינוקת ואמרה לי ש"תיזהר שמאור(הבן זוג שלי) לא יראה את התמונות, אני לא כל כך ייחסתי לזה חשיבות, והמשכנו, בלשב מסויים שאלתי את הילדה אם קר לה והיא אמרה לי שכן, לקחתי את המעיל שלי ושמתי עליה, שוב שאלתי את האח בן כמה הוא והוא אמר לי "אמרתי לך כבר בן 4 וחצי" לעצמי מלמלתי , "זה כי אתה נראה גדול יותר" עצרנו ליד חנות של אוכל ושאלתי אותו אם הם רעבים - הוא אמר שכן והבטחתי לו שנגיע לנמת תעופה אני אקנה להם אוכל- הגענו לנמל תעופה, הילדה על היד שלי, בשלב מסויים היא ישנה והערתי אותה, ואז גיליתי שהיא יודעת להגיד את המילה "אויר" בעברית. הגענו אני ושני הילדים לטרקלין כזה של אוטובוסים שם הייתי אמור לקחת אוטוהוס לנמל תעופה שמספרו 28, על לוח נהטיסות ראיתי שיש אוטובס בעוד דקה וחצי, את אמא שלי ראיתי על המדרגות והיא צעקה עלי שהיא מחכה ואיפה אני, במקביל אני רואה את שני הבני דודים שלי רן וברוך עם הגב אלי עולים למעלה, אני שואל אותה מה קרה והיא אומרת לחי שלברוך אין כסף לנסוע והוא לא יודע מה לעשות. אני מבקש ממנה לפרוט לי 50 פאונד כי רציתי לתת לילדים 10, היא נותנת לי שטר של 20, שטר של 10 ועוד שטר של 10 ואני לוקח ופתאום קולט שהילד נעלם עם התיק שלי ובו היה כסף דרכון ושאר. התעוררתי כשאני רץ בטרקלין ומחפש אותו ולא מוצא

מזוודות ואני מארגנת טיסות למשפחה

אבא שלי עשה לי זריקות ונעל אותי בתוך חדר, הוא לא אמר לי למה הוא עושה את זה . הצלחתי לפתוח את החדר ולצאת יום אחרי זה והוא כעס עלי אחרי שיצאתי התחלתי להיחנק ולא יכולתי לנשום הרבה זמן התקשרתי לאמבולנס והם באו לעזור לי ועשו לי שתי זריקות ביד , אחרי זה אח של אבא בא והיה בתוך סלסלה שקיות והייתה אחת עם כדורים ששאלתי את אבא שלי מה זה אז הוא אמר לי שהם עוזרות לו בטיסות מסין וממסטלות אותו ואז הבנתי שאבא שלי עשה את אותו הדבר גם לאמא שלי, שהאמבולנס בא הוא כיבה את הטלויזיה והיה בלחת ואיים עליי שאני לא יספר שזה מה שהוא עשה לי , בסוף נסעתי עם האמבולנס כי הרגשתי שאני נחנקת ועומדת למות.