פענוח חלומות בס"ד

חלומות על נופש

נמצאו 93 חלומות המכילים נופש - עמוד 9


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני מוצאת את עצמי בעבודה ושהגיעה השעה שלי להפסקה ירדתי לאכול ומזל חברה מעבודה יושבת ממולי ואוכלת איתי ושסיימתי לאכול יצאתי מהסניף כי בעלי המנוח בא איליו עם ביתי קארין ואמר לי בוא נילך לטייל ומצאנו את עצמנו מטיילם בהתחלה בגשם וגם מנסים לתפוס מונית ולבסוף השגנו רכב ובעלי נהג בה והוא נוסע בתוך הרים בדרך מסוכנת לבסוף הגענו לעיר נופש הרצליה ואנחנו מטיילים בין כל הסמטאות מרוצים ושמחים ופתאום מצטרפת אילנו חברה שלי מתנה ואומרת שהמנהל יוסי רוצה שאחזור דחוף לסניף ושהוא לא מקבל את התנהגות שלי ואם לא יחזור ידווח להנהלה ואז אנחנו מתארגנים לחזור מהר אני בעלי המנוח וקארין הבת שלי ומתנה חברה ואנחנו מחפסים קיצורי דרך ונכנסים למעלית שמעבירה אותנו עד לפתח הסניף ובעלי מנסה להרגיע אותי ואומר שלא התרגש מהשיחה ועמוד על שלי שסך הכל רציתי לפגוש את בעלי לשעה אבל בטעות זה התמשך יתר והתעוררתי

אני רואה בתוך הסניף שאני עובדת ואני שומע את המנהל יוסי אומר בסוף היום אנחנו נראתה את התוצאות של כל אחד ביעד שלו לאיזה תוצאות כל אחד הגיע אז שהגיע סןף היום אנחנו רואים שאנשי השיווק מכיניסים לוח ענק אלקטרוני עם כל השמות שכלהעובדים בסניף וגם עם הרשימה של המוצרים על הלוח ולידו סימו שולחן ערוך עם סירים שיש בהם תבישלים לאכול פתאום אני שומעת את יוסי קורא לי ואומר לי תסדרי את הסירים לפי המספרים של כל סיר ותעמידי אותם בשורה אחד אחרי השני והוסיף מי שהגיע ליעד יסע לנופש הים המלח והתעוררתי

חלמתי שראיתי בחדשות סיפור על אם ובת שהיו בהפלגת נופש, וכשהספינה כבר חזרה (לירדן) הם ישנו ולא שמו לב ולא יצאו מהחדר, וכשהם יצאו קלטו כוחות הביטחון בירדן 2 אנשים על הספינה, חשבו שזה איזה גורם עוין והפציצו את הספינה. סיפור הזוי משהו. ואז אחרי זה במעבר חד, לא זוכרת בכלל איך הגעתי למצב הזה, אבל מצאתי את עצמי על ספינה גדולה עם אחותי הגדולה (בת 19), זה לא היה נראה כל כך כמו ספינת נופש... אני ואחותי היינו על החלק הכי עליון של הספינה, שם היה מעין חדר זכוכית כזה עם ההגה והכל, משם מכוונים את הספינה, ואנחנו עמדנו מחוץ לחדר זכוכית הזה. איכשהו אני ואחותי הבנו שאנחנו הולכות למות, ובדרך כזו או אחרת השלמנו עם זה. ואז אנחנו רואות מרחוק שמגיע אלינו גל גדול ומוזר, שכלל גם מי ים וגם עשן אפור כזה, כאילו זה היה גל ענק של מים ופצצות. חיבקתי את אחותי ואמרתי לה שאני מפחדת, אז היא אמרה לי שגם היא ואין מה לעשות. ואז נזכרתי שלא דיברתי עם אמא ואבא שלי, רציתי להגיד להם שאני אוהבת אותם. אז ממש ברגע האחרון, שנייה לפני שהגל בא לעלות עלינו חייגתי לאמא שלי אבל היא לא הספיקה לענות, ואז בא הגל והרג אותי ואת אחותי. אחרי זה, אני ואחותי הפכנו לרוחות, היינו עדיין באזור של הספינה (בתור רוחות) ואז אמרתי לאחותי שזה לא היה לי כואב בכלל כמו שחשבתי, והיא אמרה שזה כן כאב לה מאוד. ממש אחרי זה התחלתי להרגיש כאב עצום בגלל אבא שלי, חשבתי מה יהיה עכשיו שהוא איבד את שתי הבנות הגדולות שלו, איך הוא הולך לסבול ואיך הולך לכאוב לו בגלל זה, כי הוא מאוד אוהב אותנו. אחרי זה הגעתי לבית ספר של חברה מאוד מאוד טובה שלי, רק שזה היה בית ספר שהמצאתי, היא לא באמת לומדת שם ולא קיים בית ספר כזה. איכשהו רק היא (החברה) הצליחה לראות אותי ולדבר איתי ולחבק אותי. שמחתי שלפחות אני יכולה לדבר עם מישהי שאני מאוד אוהבת, וגם יש לי את אחותי, שאני לא לבד. אבל עדיין הייתה לי מעין הרגשה מגעילה כזו. ואז הגעתי לבית של סבתא שלי (אמא של אבא שלי) שם התקיימה השבעה. ואני רואה על הכניסה מודעת אבל, שאבא שלי מת. הרגשתי נורא. הוא מת מרוב הכאב, הוא לא יכל לסבול את זה, בדיוק כמו שחשבתי שיכאב לו מאוד. המודעת אבל לא הייתה כמו כל המודעות הרגילות, מודעה כזאת שהדפיסו בוורד ברשלנות, ומתחת לשם של אבא שלי היה כתוב בצבעוני "אתם מוזמנים לקונצרט של שי" (שי הוא בן דוד שלי שמנגן בפסנתר). נכנסתי לבית של סבתא שלי, שגם היא איכשהו ראתה אותי אבל כל השאר לא, ושאלתי אותה "למה עשית את זה ככה? הדפסת סתם ברשלנות" אז היא אמרה לי "לא היה לי כסף לעשות את זה יותר טוב" (ויש לה כסף) ואז שאלתי אותה "ולמה פרסמת על המודעה את הקונצרט של שי?" אז היא אמרה לי "מה אני יעשה היה צריך לפרסם את זה". ואז התעוררתי. דרך אגב זאת לא פעם ראשונה שאני חולמת על מוות של עצמי ושאני הופכת לרוח, ומתקשרת עם הסביבה בתור רוח. כבר חלמתי פעם אחת חלום כזה, רק שבחלום ההוא תקשרתי עם הסביבה באמצעות עט ודף, הם לא יכלו לראות אותי, לשמוע אותי או לגעת בי.

חלמתי שאני בנופש באילת. פוגשת אנשים מסויימים אותם אני מכירה. מישהו אומר לי כי הישוב כפר יהושוע נפגע. אני רואה עצמי רצה ועדה לפיצוצים ועשן תמיר וסמיך בעוצמתו המגיע לעברי בעוד שאני מחפשת מסתור, אני יורדת מספר מדרגות כדי לעמוד מאחורי חומת אבן מאד גבוהה. אכן החומה מגינה עלי מהרסיסים האבנים העפר שעוברים מעל לראשי ומעל לחומה אליה אני נצמדת. כשזה נרגע מעט אני מחליטה לטפס במדרגות ולרוץ לכיוון חדרי שבמלון. מול עיני א י יכולה לראות את הים באופק, השמיים כהים והים מלא בספינות, חלקן מלחמה וחלקן נראות כמו ספינות נוסעים. אני רואה ספינה אחת טובעת. הרבה מאד אורות בים. מאחר וחדרי ממוקם גבוה במלון אני רצה לעבר המעלית, אך זו לא פועלת , היא הרוסה, אני מבינה שהמלון נפגע מההפצצות. אני מנסה למצוא מדרגות אך גם הן שבורות. אני יוצאת מהבניין ורצה לעבר המלון השני שואלת אישה אותה אני מכירה מהישוב שלי, קוראים לה שרה, (כשאני מתפלאה מה היא עושה שם ואיך אני בכלל זוכרת את שמה) שואלת אותה איך אני עולה למלון שלי. היא מראה לי שיש גשר מהמלון שלה לקומה הגבוהה שלי. אני נכנסת למלון שלה מחפשת מדרגות , שומעת פיצוצים ואנשים רצים... ומתעוררת.

אני ובעלי זל והילדים יוצאים לטיול ונכנסים ליזה שער ומשם ממשיכים לאיזה ספינה ופתאום אני מגיעה לבר של הספינה אני רואה את שמעון ראש הועד שלי שהוא הברמן של הספינה ואת המנהל שלי יושב לו בבר ועוד כמה אנשים שאני מכירה ואומרים לי שלום בהמשך אני פוגשת את ההורים שלי והם אומרים שצריך ללכת ברגל עד היציאה וככה עשינו אני ובעלי והילדים ושהגענו לסוף נפתחה הדלת הסגורה וראינו עיר נופש יפיפיה וככה התעועררתי

<< עמוד קודם 9 עמוד הבא >>