פענוח חלומות בס"ד

חלומות על במשחק

נמצאו 92 חלומות המכילים במשחק - עמוד 9


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

גבר רודף אחריי ומנסה להרוג אותי , ובינתיים לוקח את חבריי כבני ערובה . אני בורחת ממנו ולאחר כמה זמן מחליטה שאני חייבת לחזור להציל את חבריי. חלק מהחברים הצליחו לברוח ונשארנו רק אני, החוטף, ועוד 3 חברים. אנחנו משחקים משחק מוזר שבסופו יש פרס גדול. החברים שנותרו הולכים גם ואני נשארת עם החוטף ומזעיקה משטרה. הוא נהיה נורא עצוב ומדוכא ומתחיל ללכת . אני הולכת לדבר איתו והוא אומר לי שהוא נורא מצטער ושהוא רק רצה חברים. אני מנסה לעודד אותו ומציעה לו לשחק במשחק ששיחקנו כדי שיוכל לקבל את הפרס , אך רק בתנאי שיבטיח לי שיקבל את עונשו. הוא מסכים ואנחנו מתחבקים.

אני במשחקי הרעב ואני נמצאת שם עם החברה הכי טובה שלי. אנחנו אמורות להיות מתות אבל אנחנו חיות, אנחנו בין חיים למוות. אנחנו מנסות להילחם על החיים שלנו. יש שני אנשים בחלום שאני מכירה והם מנסים להרוג אותנו כדי לעזור לנו, כי בעצם אנחנו פסולות במשחק, אנחנו נחשבות מתות. האישה מנסה להפיל אותנו על מכונית עם חומרי נפץ ואנחנו מצליחות לברוח לפני שהיא מתפוצצת. האישה נופלת על המכונית, אני בורחת וחברה שלי מצילה אותה. ואז אנחנו שומעות את הפיצוץ של המכונית.

חלמתי שהקב\"ה קובע יום להשמדת העולם, ויש זיק של תקווה אחרונה לכל האנשים, כולנו עוברים בשעה מסויימת שנקבעה מראש כמו מסלול כזה במשחק עם משימות שאנחנו צריכים לפתור ולעבור ולפי התוצאות יחליטו מי נשאר ומי לא ממשיך...... התעוררתי לפני שהחלום הסתיים, בתפקיד הקב\"ה (שלא נתגלה) היה שר שלבש חליפה לבנה והוא ערך ראיונות למשפחות... הבת שלי, אמא שלי בעלי והחברה הכי טובה שלי היו איתי בחלום, כל החלום החזקתי לבת שלי את היד...

חלמתי שהקב"ה קובע יום להשמדת העולם, ויש זיק של תקווה אחרונה לכל האנשים, כולנו עוברים בשעה מסויימת שנקבעה מראש כמו מסלול כזה במשחק עם משימות שאנחנו צריכים לפתור ולעבור ולפי התוצאות יחליטו מי נשאר ומי לא ממשיך...... התעוררתי לפני שהחלום הסתיים, בתפקיד הקב"ה (שלא נתגלה) היה שר שלבש חליפה לבנה והוא ערך ראיונות למשפחות... הבת שלי, אמא שלי בעלי והחברה הכי טובה שלי היו איתי בחלום, כל החלום החזקתי לבת שלי את היד...

גבר רודף אחריי ולוקח את חבריי כבני ערובה . אני בורחת ממנו ולאחר כמה זמן מחליטה שאני חייבת לחזור להציל את חבריי. חלק מהחברים הצליחו לברוח ונשארנו רק אני, החוטף, ועוד 3 חברים. אנחנו משחקים משחק מוזר שבסופו יש פרס גדול. החברים שנותרו הולכים גם ואני נשארת עם החוטף ומזעיקה משטרה. הוא נהיה נורא עצוב ומדוכא ומתחיל ללכת . אני הולכת לדבר איתו והוא אומר לי שהוא נורא מצטער ושהוא רק רצה חברים. אני מנסה לעודד אותו ומציעה לו לשחק במשחק ששיחקנו כדי שיוכל לקבל את הפרס , אך רק בתנאי שיבטיח לי שיקבל את עונשו. הוא מסכים ואנחנו מתחבקים.

הייתי באיזו גינה כזו, עם מלא גבעות של דשא. על אחת הגבעות היה מן מקום שבנוי מאבנים לבנות יפות, עיגול כזה של כמה מטרים, והיה שם שתי ספסלים מאבן לבנה וביניהם שולחן מאבן לבנה. לא ראיתי מה היה על השלחן, אבל כמו בחלומות, ידעתי שעל השלחן יש שחמט - למרות שלא ראיתי אותו. והיתה שם אישה, בת 40-50 עם שיער ארוך וגלי. היתה לה שמלה לבנה, אבל לא לבנה של חתונות או של אירועים. היא היתה עשויה מאותו חומר שהבגדים של הנשים האתיופיות שמות, רק שזה היה ממש יפה לה. היא היתה בסגנון אמא אדמה כזה. והיה שם עץ, שלא הצלחתי לראות, והיתה בי הידיעה שאם אני אתקרב לעץ יקרה לה משהו - איזה התקף פיזי. וכאילו היה שם מישהו שאחראי על העץ, מן ישות בלתי נראית שבעצם אחראית על כך שאני לא אתקרב ומזהירה אותי מלהתקרב לעץ. שיחקנו במשחק שהיה על השולחן, כמו שאמרתי - כנראה שחמט. אבל בו בזמן, הרגשתי כאילו אני כן מתקרב לעץ ומקמבן את העץ שאני לא באמת קרוב אליו ככה שלא יפגע בה. הצלחתי כמה פעמים להתקרב אליו ואיכשהו לעבוד עליו שאני לא באמת קרוב אליו, ולא קרה לה כלום. שוב, כל זה קרה תוך כדי ששיחקנו במשחק שהיה על השולחן, זה היה כאילו גם הייתי ליד העץ וגם שיחקתי, אבל לא באמת ראיתי את עצמי ליד העץ אלא מה שראיתי בעיניים היה רק המשחק, אבל כאילו היתה לי הידעה בראש שאני גם קרוב לעץ. ואז פתאום מצאתי את עצמי עומד כמה מטרים מהשלחן, והאישה על הרצפה מפרפרת, לא היה שם אף אחד חוץ ממנו, אבל עדיין כאילו ראיתי אנשים מנסים לעזור לה. בו זמנית. ואז שוב פעם היינו על השלחן, והיא הרגישה בסדר, והיא הסתכלה לי בעיניים ושאלתי אותה מה היא מרגישה כשזה קורה. ואז היא אמרה לי "רוצה לדעת?" ואמרתי "כן". ופתאום הכל נהיה שחור, ופקחתי את העיניים. והייתי בדיוק על הספה שבה נרדמתי, באותה תנוחה שבה נרדמתי. ראיתי על היד שלי מן יתוש כזה, שרואים רק את הכנפיים שלו והן היו אליפטיות כאלה. הוא היה צהוב. ושמעתי אותו מזמזם ועובר מיד ליד ואז לאוזן. וניסיתי לזוז, אבל לא הצלחתי. או יותר נכון - הצלחתי בקושי. ניסיתי להניע את היד והיא בקושי זזה. אמרתי לעצמי "אתה בטח ישן", אז סגרתי את העיניים ואמרתי לעצמי "עכשיו תתעורר!", בד"כ כשאני אומר לעצמי להתעורר בחלום אני באמת מתעורר, אבל פה שנארתי בתוך החלום. פקחתי את העיניים ועדיין לא הצלחתי לזוז. כיוון שבד"כ כשאני אומר לעצמי להתעורר זה כן עוזר, פחדתי שאני לא חולם, ושמה שקורה לי שאני לא מצליח לזוז זה אמתי. אמרתי לעצמי שאולי פשוט כל הגוף שלי נרדם, כי ישנתי בתנוחה מוזרה ואני רק צריך לאט לאט להזיז את הגוף ויסתדר (את מכירה את התחושה הזו של הנמלים), אז אמרתי לעצמי שאני אפיל את עצמי על הרצפה כדי לזעזע את השרירים ואז הם ינועו יותר מהר. וניסיתי, והייתי במצב שלא ידעתי אם אני על הרצפה או על הספה שבה נרדמתי. ואז שמתי לב שאני עוד על הספה. וכל החלום היה מטושטש מאוד. ואז פתאום הכל התבהר כזה, והתעוררתי.

חלמתי שהייתי במשחק כתתי (סוג של השרדות) והייתי צריכה לענות על שאלה מסויימת בזמן שהנער שעמד לידי נתן לי תחושה של תמיכה בהתחלה וחיבק אותי ,אך כשרציתי לענות הוא ניסה לחנוק אותי בצחוק ולא שם לב שאני באמת עוד שנייה נחנקת , רציתי כל כך לענות על השאלה ,להוציא מילה אחת אפילו מהפה אך לא יכולתי לדבר עקב החנק.

<< עמוד קודם 9 עמוד הבא >>