פענוח חלומות בס"ד

חלומות על מחול

נמצאו 142 חלומות המכילים מחול - עמוד 7


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

יצאתי מביתי לשכונה הלכתי לעשן סיגרייה בזמן שאני חוזר אני מקבל נשיכה ברגל מחולדה או מ-נחש לא ראיתי כשהסכלתי על הריצפה ראיתי חולדה שבורחת באותו הרגע חשבתי שהחולדה נשכה אותי רצתי אחרייה ודרכתי עליה הלכתי לכיוון הכניסה של הבית ראיתי מלא נחשים על הריצפה רצתי לבית כשניכנסתי לבית ראיתי ברגל נשיכה שדומה לנשיכה של נחש באותו הרגע חשבתי שבסופו של דבר החולדה לא נשכה אותי אלא הנחש לא הייתי בטוח הייתי מבולבל ואז הסכלתי במראה והצוואר שלי התחיל להתנפח

חלמתי שנכנסתי לבית של חברה שלי היא חזרה מחול וכשהיא פתחה לי את הדלת היא הסתתרה מאחורי הדלת לר היתה מוכנה לקבלת אורחים וממול במטבח עמדה קרובת משפחה שלה וליד השולחן נראה לי שישבה הבת של חברה שלי ילדה בת 12 והחזיקה תינוק בהיר ראש חלק. נכנסתי נישקתי את חברה שלי וכאן הסתיים החלום

החלום מתחיל בחוג מחול צילמנו איזה קליפ סבבה ואז היה לנו חזרה ולא ידעתי אז אמא שלי היתקשרה לאבא שלי שיביא לי בגדים לחזרה והוא הביא לי 3 שקיות של מלא בגדים ועגילים ותיקים ושרשראות ואני זוכרת מכל השקיות האלה עגיל נוצה מטפס ששמתי , עכשיו אחרי החזרה הלכתי הביתה והיה לי יומולדת ולכולם היה משהו בבית ספר חוץ מלארבעה ילדים שאני לא ראיתי היום .. ואני חוזרת מהחזרה והם כבר אצלי בחדר וכאילו אותו יום זה היה יום הריקוד הבילנאומי וכאילו זה היה משהו ממש מוכר כמו פורים אז כזה באמצע שני ילדים התחילו לרקוד כזה ולהצטלם בפוזות ריקודיות כאלה ולעלות לאינסטגרם. ואז הם היו אצלי עד ממש מאוחר ואז איכשהו היה בוקר לא יודעת איך והלכנו לחזרה של החוג מחול ושני ילדים הלכו כבר ונישארו רק השניים האחרים והם ראו תחזרה שלנו ואז באמצע החזרה ילד אחד הלך כזה ובסוף הילד האחרון הלך...ואז התעוררתי

חלמתי שיש מקום מסויים שאני נמצא בו, אבל אני פושע במקום הזה, זה מקום שמחולק לכמה מבנים וחצר גדולה, האווירה אפורה קצת. כל מיני אנשים שאני מכיר (לא זוכר כרגע בדיוק מי) מנסים לתפוס אותי. אני מנסה לברוח, יש הרבה חדרים במבנים האלה ואני עובר בשירותים, מקלחות, כיתות ועוד הרבה חדרים, כשאני יוצא החוצה יש רחבה עם דשא, מעונן מאד אבל לא ענני גשם אווירה אפורה, ויש מלא יונים מתות על הרצפה, אני מנסה לא לדרוך עליהן אבל הן ממש הרבה וזה מאד קשה, הן מתות לא באופן טבעי, יש להן דם וסימני היאבקות,ואז אני מבחין בעורב קצת גדול שעף לכיווני במהירות, אני זז אחורה מאינסטינקט ובטעות דורך על יונה מתה וזה מזעזע אותי לגמרי. העורך שעף לכיווני עוקף אותי וממשיך לכיוון עוד כמה יונים שהוא רוצה לצוד. אני בורח חזרה פנימה. יש כמה חדרים שמחוברים אחד לשני ואני מנסה לברוח דרכם ממי שרודפים אחריי והמקום נהיה פתאום מאד מסובך וכל החדרים קשורים, ובסוף הם תופסים אותי.

אני ושתי חברות נסענו למקום שנקרא ״אור ראשון״ לאנשים עם כל מיני בעיות. נסענו לשם עם חברה שהשתתקה מהצוואר ומטה. לקחנו אותה לשחייה בבריכה שהייתה מחולקת עם החבלים האלו של בריכות. עזרנו לחברה לשחות- החזקנו אותה מעל המים כדי שתנשום ואז נתנו לה לשקוע, ואז שוב הרמנו אותה. לפעמים איכשהו היא הצליחה להתיף את עצמה. הבריכה הייתה ממש עמוקה (למה??? מכניסים לשם נכים!!) ונהניתי לשחות בהן מאוד. זה היה שלו ברגעים ששחיתי לבד. דיברתי עם מישהו מתחת למים והוא הסביר לי על מצלמה תת מימית ולמה זה לא טוב לשתף ישר דרכה תמונות לאינטרנט. עברתי בין חלקי הבריכה, ובאחד ראיתי טלה ממש ממש קטן ששחה. הוצאתי אותו לסף הבריכה כי רציתי להצטלם איתו, אבל למצלמה לקח יותר מדי זמן וניסיתי כמה פעמים אז הוא נשך אותי. יצאתי מהבריכה ברצון מטורף להגיע למקום כלשהו. בדרך עברתי במן גינה קטנה עם ספסלים (ממש גינה כזו בין מבנים, כמו במן אוניברסיטה) והייתה שם ציפור טרף (נץ?) שניסתה לעוף מהרצפה ולא הצליחה. היה שם איש שאמר לה איך לעוף (מה הטכניקה) וכשהיא לא הצליחה הוא התאכזב. לא נשארתי שם לראות מה קורה בהמשך והמשכתי ללכת. הגעתי החוצה והלכתי למבנה עגול כזה מבד כבד שחלק כזה מבחוץ, שהוקם בצורת אוהל קרקס. כשנכנסים צריך לעקוף מן קיר כזה שמסתיר את מה שיש בפנים. כשנכנסתי היו שם כל מיני יצירות שזכרתי שראיתי באילת (כנראה יצירות של תלמידים) ונתקפתי נוסטלגיה. משום מה הגעתי לסף בכי ופגשתי שם עוד שתי חברות. התמונה הבאה היא אני וחברות הולכות במסדרון לחדר שלנו כנראה, ובאחד החדריםהדלת הייתה פתוחה. כנראה שההורים שישבו על המיטה שם זיהו אחת מאיתנו כי נכנסנו פנימה. על המיטה ישבו ההורים, מצד שמאל ילד בן 13 בערך, ביניהם ילד עם תסמונת דאון, על כורסה מימינם ישבה ילדה בת 12, וכשנכנסנו ראינו שקרוב לכניסה (החדר היה קטן מלאכלס מיטות לכל האנשים) יש שני ילדים קטנים (גיל 4 בערך) לבושים בבגדים זהים וצבעים שונים, בן ובת. תאומים. חיבקתי אותם תוך כדי שיחה עליזה עם ההורים, ואז ראיתי את האח השישי ״-הכנס שם של מושא קראש (?)- ?!?״ ״סיון??? עברו שנים! כבר אחרי צבא...״ האמא: ״אולי תספרו להם למה אנחנו כאן״ אז הם סיפרו על האח עם תסמונת הדאון שסובל מהתפרצויות זעם. האחות בת ה-12 הייתה אאוטגוינג כזו ועם הפלאפון אבל השתתפה בשיחה. נראה שהיא והאח בן ה-13 קרובים (אבל כמובן, בקשר אהבה-שנאה). הם המשיכו לדבר על הנושא, לא זוכרת מה חוץ מזה שהאמא שאלה את בת ה12: ״למשל (בשביל להדגים משהו על האח בעל תסמונת הדאון) היית יוצאת עם גברים או נשים?״ האחות: ״לא יודעת, אני שונאת בנים. אבל לפעמים הם בסדר״ (משהו כזה בסגנון התשובה)

<< עמוד קודם 7 עמוד הבא >>