פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אמרתי לו

נמצאו 1,315 חלומות המכילים אמרתי לו - עמוד 56


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הייתי עם הכיתה שלי מכיתה ט אבל בשכבה של כיתה י ואז הילד שאני אוהבת וחברים שלו נכנסו אלינו לכיתה ויצאו לאחר מכן אני הילד שאני אוהבת , טום שמו , הלכנו סיבוב ואז הוא אמר שהוא צריך ללכת ואני המשכתי עם הכיתה למקום לא מובן וניפגשנו באמצע הדרך אני וטום ואז טום , הילד שאני אוהבת. ניגש אלי ואמר לי אני רוצה לפרק את הקטע ואז אמרתי רואים הוא נפרד ממני מול כולם ואז שאלתי למה והוא אמר שהוא רוצה לצאת עם שובל ואז אמרתי לו אם אפשר לקחת אותו הצידה ושהלכנו לדבר בצד הדמות שהופיע במקומו הייתה יובל עוז חברה שלי והיא קראה לי בת שבע ששמי האמיתי הוא חן

חלמתי רדף אחרי מישהו בחלום שניסה לתת לי סמים או לישתות משהו ניסתי לסגור את הדלת אך לא הצלחתי לסגור אותה אז הוא ניכנס בכוח נפלתי על המיטה וצעקתי לחבר והוא לא שמה אותי ואז היתעוררתי ראיתי את התמונה שלי את עצמי בחלום ואז יצאתי לחבר שלי אמרתי לו מה לא שמעת צעקתי לך הוא אמר לא אני לא שמעתי סליחה יפהשלי

חלמתי שאני נמצאת במלון עם המשפחה שלי כולל הורי ולוסי, וחברות של עמית ולכאורה הכל נראה תמים. אבל אז מתחיל הקסם... כל מיני דברים בלתי אשריים קראו בחלום, והם כולם חלק מאותה עיירה קטנה, בית מלון, מסעדה שבעצם, למרות המראה התמים מלאים בבלתי אפשרי. האנשים חלקם קפצו לתוך תמונת ויצאו מהם לפי רצונם ולימדו את משפחתי לעשות גם. אנשים עפו עם מצנחים רק ליופי והראו את היכולת להתנתק מהחוטים ולהמשיך לעוף. כל מיני חיות התחילו לדבר ולספר בדיחות. והחדרנים במלון זעופי הפנים היו בעצם רקדנים שחקנים בלבוש מהודר שעברו בין האורחים ועשו קסמים לא הגיוניים.במסעדה ישבו אנשים שהחליפו חוויות בינהם של רגעים שחוו כשהיה ביכולתם לקפוץ ולבקר בעולם מקביל ונראו מאושרים כל כך. היה גם בעיירה בית חולים שחדריו היו מיטות אפריון בטבע וכל החולים קיבלו כוחות. אפילו סבתא שלי שנפטרה לפני 20 שנה היתה שם וסיפרה כמה נפלא הנוף והאוויר והחברה בעיקר. היה שם הרבה קסם. המלון האפור הפך לזוהר עם מנורות בכל הצבעים. ותינוקות ניגנו מוזיקה מדהימה. כולם היו כל כך עייפים אבל רצו להמשיך לספוג את הקסם. להמשיך להסתובב ולטייל. הרבה מהדברים אני כבר לא זוכרת בהקשר הזה. אגב, כל הזמן הסתכלתי על הסובבים אותי וראיתי אותם נרגשים ונהנים מכל הקסם וגם אני נהנתי אך כל הזמן ליותה אותי תחושה של קצת פחד. הגיעו גם לחוות את הקסם כל מיני דמויות מחיי מוזרות. יניב קטן עימו יצאתי ממש קצת זמן בכיתה י"ב וברגע שנפרדתי ממנו באוטו שלו הוא החליט שהוא לא רוצה לחיות ודהר בכביש 4 בלי לעצור באף רמזור אדום שהוא כולו בעטרף.. פתאום הוא הגיע למלון ואפילו אמרתי לו שלום. מוזר כי אחרי אותו יום מחקתי אותו מזכרוני לגמרי ופתאום הוא צץ. גם סער, בעלה של חברתי הטובה ביותר, אחד האנשים שאני הכי אוהבת בעולם - לוסי שלא ממזמן התוודה בפני ובפניה שהוא מאוהב בי (בחברה בכי טובה של אשתו, בשכנה שלו) והקשה עלי מאוד היה שם באידיליה עם לוסי עם הרבה אהבה בינהם. הכל היה קסום ומפיחד בו בזמן. ובבת אחת הכל נגמר. פתאום המסעדה של המלון היתה ריקה מאיש. המלון נראה אפור ישן ומלוכלך. החדרנים היו זעופי פנים. והאנשים שעברו ליד המסעדה והמלון היו עם פנים נפולות. הכל היה אפור ומחורב. כמו אחרי מלחמה. חורים בקירות, בלאגן ובלבול. נכנסתי לפקיד הקבלה לשאול אותו מה קרה והוא לא הבין על מה אני מדברת. מה היה לפני? ולרגע פקפקתי שזה היה בדמיוני. ואז התחלתי להגיד לו - "הייתי כל כך מאושרת. ממש מבפנים. מהלב. בשלמות." ופתאום פניו חייכו אלי והוא אמר: " אם תצליחי להגדיר את האושר שחווית תוכלי להחזיר את המצב כפי שהוא היה". כלומר לא דמיינתי! באמת היה מצב כזה. וכל מה שאני צריכה זה להגדיר את האושר. זה קל. ובחלום נתתי לו את ההגדרה שלי שבאה מהלב. ובחלום הרגשתי כל כך בטוחה איתה. לא אגדיר אותה פה כי אינני יכולה לשחזר אותה מילה במילה. אבל בחלום הרגשתי ביטחון מלא בהרגשה שלי של משמעות האושר וממה הוא נובע. ובביטחון מלא אמרתי לו אותה ובקוצר רוח חיכיתי שהמצב יחזור לקדמותו. אך הוא לא. ולא הבנתי למה. ופקיד הקבלה חייך ואמר זה מאוד קרוב מה שאמרת. את כמעט שם. אבל זה לא זה. ולא הבנתי (עד עכשיו איני מבינה מה עוד חסר. מה לא בסדר). ניסיתי לנתח את זה בזמן שעשיתי טיול עם הכלבים בחמש וחצי בבוקר ולא מצליחה להבין. נחזור לחלום - פקיד הקבלה נתן לי קופסה ואמר שזה אלוי יעזור. הקופסה היתה ארגז כזה כמו של מובילים, קצת קרוע ועטוף בעיתונים. הוא אמר ככי את זה לחדר ואולי זה יעזור לך. אמרתי לו שוב את האושר הפנימי והוא שוב חייך ואמר - את כמעט כמעט שם. אבל זה לא זה. אי אפשר עדין החזיר את הקסם. קחי לך זמן ותעזרי בקופסה. עם זה קמתי אלוני. אני יודעת מה זה עושר אמיתי ופנימי. אבל פקיד בקבלה טוען שאני לא לגמר מבינה

וחלמתי על חלק מהסגל של הטירונות ועל אבא שלי שנפטר לפני חודש ובהתחלה ישבנו כזה כולנו ודיברנו וצחקנו אני רק זוכרת את אמא אבא תאיר ואור שהן שתי מפקדות מהטירונות אבל אור לא דיברה הוא פשוט עיצבן אותי בחלום כמו שרק הוא יודע הקטע אבל שאני לא זוכרת שהוא דיבר בכלל רק הסתכל עליי וחייך כל החלום אני התעצבנתי עליו וצעקתי עליו "איך אתה אוהב להציק לי תפסיק עם זה כבר זה מעצבן למה איכשהו אתה הורס לנו תאוירה כשאתה מתחיל לעצבן" משהו כזה אמרתי לו ואז אחרי שצעקתי עליו עצרתי כזה הסתכלתי עליו וצעקתי "די כבר הוא בכלל לא פה יותר אני כזאת מפגרת" ואז אחרי הצעקות נכנסתי לבית של סבתא שלי בכיתי ופתאום אני מקבלת הודעה מתאיר שקד מספיק זה לא יפה זה מביך חברים שלנו פה מזל שלא אמרת יותר ממפגרת

חלמתי שאני בבריכה עם אחיות שלי ורואה מישהו שהייתי בקשר איתו ואז הוא נגע לי בטלפון ואמרתי לו מה אתה נוגע אמר לי לא נוגע ואז פתאום היה לי טלפון מישהו שהכרתי מתל אביב ושאל אותי איפה אני אמרתי לו בחוף תבוא לפה הוא בא והיינו המים והוא ניסה לגעת בי ופתאום ראיתי שטפי דם ברגלים ואחותי אמרה לעמוס מישהו נוגע באפרת והוא חיפש אותי והיה בהיסטריה ואז הלכנו אני והוא לבית של דוד שלי והוא שאל אותי היה לך קטע איתו אמרתי שלא והוא ניפגע ממני והלך לאוטו ואז הלכתי אחריו ואמרתי לו מה יש לך אז הןא אמר לי למה את עושה לי את זה את לא מבינה שאני אוהב אותך

שהייתי בבית ספר בשש בבוקר וגם נהוראי מעיין גפן הזאת מטר ועוד כמה ילדים באו גם וישבו ואז שלחתי לנהוראי הודעות והוא לא ענה אז הלכתי אליו ואמרתי לו שיענה לי ואז הלכתי משם ואז הם אמרו שמאוחר ןהם מאחרים לביתספר ופתאום אני רואה את נהוראי שם יד על מישהי ואז הופפפ עוד אחת באה והוא שם גם עליה ואז אני רצתי לשירותים לבכות פתאום אני קולטתת את אמא שלי

הייתי עם הכיתה שלי מכיתה ט אבל בשכבה של כיתה י ואז הילד שאני אוהבת וחברים שלו נכנסו אלינו לכיתה ויצאו לאחר מכן אני הילד שאני אוהבת , טום שמו , הלכנו סיבוב ואז הוא אמר שהוא צריך ללכת ואני המשכתי עם הכיתה למקום לא מובן וניפגשנו באמצע הדרך אני וטום ואז טום , הילד שאני אוהבת. ניגש אלי ואמר לי אני רוצה להיפרד ולגמור את מערכת היחסים בנינו ואז אמרתי רואים הוא נפרד ממני מול כולם ואז שאלתי למה והוא אמר שהוא רוצה לצאת עם שובל ואז אמרתי לו אם אפשר לקחת אותו הצידה ושהלכנו לדבר בצד הדמות שהופיע במקומו הייתה יובל עוז חברה שלי והיא קראה לי בת שבע ששמי האמיתי הוא חן

<< עמוד קודם 56 עמוד הבא >>