פענוח חלומות בס"ד

חלומות על הודעה

נמצאו 844 חלומות המכילים הודעה - עמוד 5


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי על מדריכה שאני אוהב שיש בנינו משיכה מינית ומשיכה והיא קמה משינה בבהלה וישר הלכה למשמרת שלה ואז היא סיפרה שיש לנו משיכה ורצו להעיף אותי ולהעביר אותי למקום אחר בתוך הלב שלי נשברתי הרגשתי שאני כל כך אוהב אותה ברמה שאי אפשר להסביר במילים ואז היא התחילה לשקר לי בלי הפסקה ולהגיד לי שהיא לא אמרה על זה שום דבר ולא סיפרה על הקשר שיש לנו ואני מנסה להוכיח שאין בנינו קשר כזה או אחר והמדריך שלי נותן לי לנקות את הקסקסים מהדגים ובראש שלי יושב לשלוח לה הודעות ולריב איתה ואני ידעתי שזה יקח הרבה זמן אז לא יכולתי לעזוב את הדגים אלא סיימתי אם זה ואז שלחתי לה הודעה והיא שלחה לי תמונות של הבית שלה ואמרה תראה אני גרה בבית מטר על מטר ודווקא ראיתי בית אחר בית עם מפלסים וכשניתקתי לה ואמרתי לה לא לפנות אליי היא התחילה להבין כמה אני חסר לה

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה. אני נוסע ברכב מאחורי הרכב של אבא, הוא מוריד אותי במזרח העיר, המקום לא מוכר לי, אני מסתובב עם כיסא משרדי על גלגלים ברחובות, לא איכפת לי ממכוניות. מאוד חשוך וישנה תאורה צהובה. אני מתחיל לעלות עליה מטורפת תוך כדי איבוד אוריינטציה. מתקדם חזרה למערב בעיר. חותר לחזור הביתה. מגיע לאיזור הבית של אורטל ומתמודד עם עליה קיצונית כמעט 90 מעלות, שאני איכשהו מצליח לכבוש, עפ הגליל יוגה. זורק אותו קדימה ואחר כך את עצמי. כמעט נופל חזרה. עולה על כמה מכוניות שחנו בקצה. הדליל נופל על שיח דורבני הרחק ממני. לפתע אני בחולות, ואני רואה מרחוק נערים עם כלב 3-4 במספר, בחוסר שקט ודורבן עצום ומפחיד שמתנהל עליהם. הפ מתקרבים לאיזור שלי. מישהו עם קוקו וכלב מוביל את החבורה, והוא ככ בטוח בעצמו. הוא מסביר על להם על הדורבן. הם מתעלמים ממני לחלוטין. אני מוציא את הגליל האפור מן השיח הדורבני ומתמלא קוצים קטלניים ביד. אני מראה להם שהכל בסדר. ״רואים״? ואני מביט ביד מלאת קוצים באצבעות ומתחת לעור. לפתע יולי ואמא שלה מופיעות במסעד דומה למסעדה שלי ומושיקו בניו-הייבן. היא שואלת אם אני רוצה בית חולים. הן מחכות בחוסר רצון אני יוצא החוצה בבכי וסבל ודולף את הקוץ האחרון שלא ידעתי שתקוע כל כך עמוק - מתוך היד. יש קצת דימום, והעור נקרע, אבל הוא יצא. היא נעלמת ולא שולחת הודעה אחרי שהיא הגיעה הביתה. וזה כל כל מוזר שהיא ואני לא חזרנו לאותו בית. ואני מרגיש צריך לסמס ולהגיד שנהניתי לראות אותה. אבל אני מרגיש שהיא הולכת להיפרד ממני.

<< עמוד קודם 5 עמוד הבא >>