פענוח חלומות בס"ד

חלומות על העש

נמצאו 48 חלומות המכילים העש - עמוד 4


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

כשאתה חוזר הביתה אל תזרוק שום עטיפה והדרך תראה לך הרבה יותר יפה כשאתה יוצא לטבע שום פרח אל תקטוף העולם יפה פי אלף עם פרחים בנוף כי – העולם הוא כדור והכדור עכשיו אצלנו אם נשמור עליו היטב אז גם הוא ישמור עלינו . אם תראי בקבוק מפלסטיק קחי אותו אל המיכל יום אחד הוא עוד יחזור , אפילו בצורת גלגל הפחית שנגמרה היא אוצר אתה יודע קח אותה אל החנות תקבל מטבע . -כי העולם הוא כדור... גם לאמא ולאבא לפעמים צריך לומר שאפשר באופניים והאוטו מיותר נעצור בלב הפארק נערוך שם ארוחה ואחר כך ננקה עם כל המשפחה . -כי העולם הוא כדור... בגן או בכיתה או בטיול רחוק נותן לעולם חיבוק ירוק אני הראשון ששם לב כי העולם הוא יפה ואני אותו אוהב . קטעי קריאה- המשך אני לוקחת אחריות על הסביבה , את האשפה אני זורקת לסל – וחסל . אני לוקחת אחריות על הסביבה , אני חוסכת במים במיוחד כשלא יורדים גשמים מהשמים . אני לוקחת אחריות על הסביבה אני מפחיתה את הנסיעה במכונית . הליכה ברגל או רכיבה על אופניים משפרת את הכושר וההרגשה . אני לוקח אחריות על הסביבה . אני מביא את ארוחת העשר בקופסא או באריזה רב פעמית . חסל שימוש בשקיות ניילון . אני לוקחת אחריות על הסביבה . אני מצמצמת את השימוש בנייר . אני כותבת במחברת משני צדי הדף . ואני ממחזר כל מה שאפשר . כך אני שומר על הסביבה

> קראו את פענוח החלום

אני עם חברה בבית מלא ברוחות רפאים שהאקס שלה קנה לה. כדי שיעזרו לה. אנחנו פוחדות אבל אני מעודדת אותה. יש מלא כלים ופתאום הם נקיים. יש כביסות ופתאום הכל מסודר . הבית נקי . הרוחות עושות הכל. כמו הרבה עוזרות בית. אחנו לא רואות אותן. יוצאות למרפסת ויש שם המון שולחנות עגולים עם כסאות סביב אני מתפעלת ואומרת לה שזו לא סתם פינת אוכל, אפשר לעשות שם אירועים. הבן שלה נראה כתינוק בעגלה ושמנו אותו בפתח בדלת כדי שלא יגיע אליו העשן של מי שמעשן במרפסת. אני פוחדת שהרוחות מטעות אותנו ושהם רוצים לגנוב את הילד. ופתאום אני מגלה שהעגלה ריקה ואני מעודדת אותה שהרוחות כנראה מטפלות בו.

> קראו את פענוח החלום

אני עם חברה בבית מלא ברוחות-רפאים שהאקס שלה קנה לה. כדי שיעזרו לה. אנחנו פוחדות אבל אני מעודדת אותה. יש מלא כלים ופתאום הם נקיים. יש כביסות ופתאום הכל מסודר . הבית נקי . הרוחות עושות הכל. כמו הרבה עוזרות בית. אחנו לא רואות אותן. יוצאות למרפסת ויש שם המון שולחנות עגולים עם כסאות סביב אני מתפעלת ואומרת לה שזו לא סתם פינת אוכל, אפשר לעשות שם אירועים. הבן שלה נראה כתינוק בעגלה ושמנו אותו בפתח בדלת כדי שלא יגיע אליו העשן של מי שמעשן במרפסת. אני פוחדת שהרוחות מטעות אותנו ושהם רוצים לגנוב את הילד. ופתאום אני מגלה שהעגלה ריקה ואני מעודדת אותה שהרוחות כנראה מטפלות בו.

> קראו את פענוח החלום

אני מתנדבת עם חברתי ומשפחתי בבית יתומים במדינה רחוקה. אני אוהבת את תפקידי ומפיקה תועלת ממנו אבל באחד הימים היתומים נלחמים על תשומת הלב שלי, ואחת היתומות ניגשת למנהל ואומרת שאני לא מתייחסת אליה כראוי. נוזפים בי. לאחר מכן ילד אחר מגיע ונותן לי נשיקה על השפתיים. תוך מעט זמן מגיע מנהל בית היתומים ומאשים אותי בפגיעה בילד וכולם כועסים עלי. אני מצליחה להוכיח את חפותי. יוצאים לטיול ואני מוצאת את עצמי מתנתקת מכולם משוטטת ברחובות ומגיעה למקומות מפוקפקים. אני פוגשת שם את מנהל בית היתומים שאומר לי לברוח כי המקום מסוכן ואין לי אמצעים להגן על עצמי. אני חוזרת חזרה לבית יתומים ובדרך פוגשת את חברתי (איתה ניגנתי בלילה שלפני החלום) שחזרה מוקדם מהטיול מכאבים בידה. כשאנחנו פותחות את הדלת באופן מפתיע אנחנו לא מגיעות לבית היתומים, אלא מוצאות עצמינו מרחפות מעל נוף הררי וירוק, וברקע מופיעה ההודעה: ״יש לכן 75 דקות. בהצלחה!״ חברתי מבינה שאנחנו צריכות לחפש מקום מסויים ובפלאפון שלי מופיעה מפה אשר מובילה אותנו למקום. אנחנו חולפות על פני דמויות אנושיות שאי אפשר לגעת בהן, מעין הולוגרמות, וגם דמויות העשויות נייר ואבן שבהן אפשר לגעת. אני מוצאת פנים מוכרים מדי פעם ומבינה שהעולם הוא מעין עולם מקביל שרק מעטי מעט מכירים ולוקחים בו חלק. נדמה שכולם מזהים אותנו ואת המשימה החשובה שלנו וחלק אף מנסים להניע אותנו מלהגיע למקום בזמן. במהלך הטיול אני מרגישה שהשיניים שלי מתעוותות ואני לא מצליחה כמעט לפתוח את הפה. הכל מתעקם ונשבר ואני מנסה להחזיר את הלסת למקום והכל נורא כואב (נדמה לי שבאמת ממש כאב לי). כשאנחנו מוצאות את המקום וכמעט מגיעות אנחנו חולפות על פני איש שעובר דירה ומבקש את עזרתו בהעברת החפצים. אנחנו אומרות לו שאנחנו מתנצלות אבל אין לנו זמן ואנחנו במשימה ונשארו רק 15 דקות עד שניכשל. הוא עונה: ״מה לא תעזרו לאיש הזקוק לעזרה?״ ואנחנו עוזרות. אחרי זה אני מתחילה ללכת לעבר הבניין שהוא היעד הסופי ורואה מאחורי שחברתי נאבקת בילד אלים. אני חוזרת ועוזרת לה להיפטר ממנו ומלמדת אותו שאלימות היא לא פיתרון לדבר (או משהו כזה) ואנחנו נכנסות. מובילים אותנו לחדר ובסוף החדר עוד דלת. אבל הדלת גבוה בקיר וצריך לטפס ולהתאמץ כדי להגיע אליה. אנחנו נכנסות בקושי ומגיעות לאולם קולנוע. מוקרן סרט- כמה מוזיקאים מנגנים/מנצחים, כל אחד בדרך אחרת ונראה שכולם מתאמצים ועושים ״שואו״, והקריין שואל את הקהל את השאלה ״אבל מי באמת מנגן מהלב?״ השגנו את מטרת המסע וחזרנו לבית היתומים.

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 4 עמוד הבא >>
RSS