פענוח חלומות בס"ד

חלומות על רפת

נמצאו 865 חלומות המכילים רפת - עמוד 3


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

קוצים של דורבן ביד. אני מוציא אותם אחד אחד, בלי להילחץ. קוץ אחד גדול במיוחד גורם לי לבכות, אבל אני מעדיף להתנודד עם הכאב ולשלוף אותו תוך כדי קריעת העור, בנוכחות האקסית האדישה. אני נוסע ברכב מאחורי הרכב של אבא, הוא מוריד אותי במזרח העיר, המקום לא מוכר לי, אני מסתובב עם כיסא משרדי על גלגלים ברחובות, לא איכפת לי ממכוניות. מאוד חשוך וישנה תאורה צהובה. אני מתחיל לעלות עליה מטורפת תוך כדי איבוד אוריינטציה. מתקדם חזרה למערב בעיר. חותר לחזור הביתה. מגיע לאיזור הבית של אורטל ומתמודד עם עליה קיצונית כמעט 90 מעלות, שאני איכשהו מצליח לכבוש, עפ הגליל יוגה. זורק אותו קדימה ואחר כך את עצמי. כמעט נופל חזרה. עולה על כמה מכוניות שחנו בקצה. הדליל נופל על שיח דורבני הרחק ממני. לפתע אני בחולות, ואני רואה מרחוק נערים עם כלב 3-4 במספר, בחוסר שקט ודורבן עצום ומפחיד שמתנהל עליהם. הפ מתקרבים לאיזור שלי. מישהו עם קוקו וכלב מוביל את החבורה, והוא ככ בטוח בעצמו. הוא מסביר על להם על הדורבן. הם מתעלמים ממני לחלוטין. אני מוציא את הגליל האפור מן השיח הדורבני ומתמלא קוצים קטלניים ביד. אני מראה להם שהכל בסדר. ״רואים״? ואני מביט ביד מלאת קוצים באצבעות ומתחת לעור. לפתע יולי ואמא שלה מופיעות במסעד דומה למסעדה שלי ומושיקו בניו-הייבן. היא שואלת אם אני רוצה בית חולים. הן מחכות בחוסר רצון אני יוצא החוצה בבכי וסבל ודולף את הקוץ האחרון שלא ידעתי שתקוע כל כך עמוק - מתוך היד. יש קצת דימום, והעור נקרע, אבל הוא יצא. היא נעלמת ולא שולחת הודעה אחרי שהיא הגיעה הביתה. וזה כל כל מוזר שהיא ואני לא חזרנו לאותו בית. ואני מרגיש צריך לסמס ולהגיד שנהניתי לראות אותה. אבל אני מרגיש שהיא הולכת להיפרד ממני.

כתוב על הקיר עידן באדום על מבנה אירופאי. היתי חיילת בפעילות מבצעית נגד טרוריסטים בצרפת, היה לי קלאצניקוב. כולנו שרדנו אבל אני לא יודעת מה עם שר ריגארד כי הוא עזב למלחמה לפני שהתחילה ההתקפה של הטרוריסטים. לפני שהוא עזב למלחמה שאלתי אותו אם הוא נשוי(כי ידעתי שהיה ביננו חיבור רומנטי ואם לא אנשק אותו עכשיו יכול להיות שלעולם לא אצליח כי אחד מאיתנו ימות) והוא אמר definitely not ואז התנשקנו והוא הלך. היתה את המתקפה של הטרוריסטים והצלחתי להרוג מלא מחבלים. בסוף המתקפה כל הפלוגה שלי ואני רצנו מהר כדי לעמוד בח׳ כדי לראות מי שרד ובהתחלה היו מקומות פנוים בח׳ עם נעלים של אנשים שלא הגיעו ואז לאט לאט ה10(?) אנשים שהיו חסרים הגיעו, כולנו הינו נשים בפלוגה. כשהתחילו לבוא האנשים החסרים כולם שמחו ואני קמתי כדי לראות אם עוד באים והתחלתי לאמר לחברים מאחורי שאני רואה עוד חיילים שחוזרים, ואפילו סימנתי עם היד את המספר 2 ואז זה הפך ל4 כשראיתי עוד אנשים באים.

<< עמוד קודם 3 עמוד הבא >>