פענוח חלומות בס"ד

חלומות על מסריח

נמצאו 137 חלומות המכילים מסריח - עמוד 3


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אז אני ועמית היינו במקדולנדס בצומת הזאת שליד רופין שיש שם גם סטימצקי ואני גנבתי שלטים של עסקים וכעסו עליי והיה גם מיו מכונות שעושות אבק צבעוני וחשבתי שלא יקלטו במצלמות אבטחה אבל קלטו ועשו הקרנה ציבורית וגילו שזו הייתה אני למרות שאמרתי שזו הייתה שאני כדי להתחמק ממבוכה ואז קרה משהו שאני לא זוכרת אבל כולם מתו חוץ ממני מעמית ומהמורה שלי לחרב שמסיבה מסויימת הייתה שם והיא אמרה שהיא ידעה שזה יקרה והלכה לקינמון כדי לחפש ניצולים והיא אמרה שאנחנו חייבים להתחבא לפני שהם יבואו. בחנות קינמון מצאנו מישהו שנראה כמו מגנס צ׳ייס וקוראים לו מגנס ואז הלכנו לחנות Be וזה הפך גם לסופר והתחבאנו שם בקופסא ומצאו אותנו איזה איש אבל המורה שלי לחרב זרקה עליו בקבוק בירה והוא התעלף ואני גנבתי מיץ מנגו ומים בבקבוק מפואר מאוד והלכנו לסוף החנות ואז החנות הפכה מסופר לסופר+הבית של סבא וסבתא שלי+חוג שחייה מאוד מבולגן. עמית אני והמורה שלי לחרב תכננו לברוח אבל לא יכולנו כי רדפו אחרינו. אז אני הייתי בסלון בבית של סבתא שלי עם בן דוד שלי ודוגה ודוגה טסה לגאורגיה ואני שיחקתי עם בן דוד שלי קטאן עם חוקים חדשים והם שבמקום מי שמוציא מספר קטן מ-6 יורים עליו חמש יריות כואבות מאוד משחקים קטאן שיש כאלו עם רובים והם צריכים להרוג כאלו עם רובים גם כמו לייזר טאג וגם יש את הדבר הזה שאמורים לפגוע בו אבל זה רובים אמיתיים ועמית הייתה גם שם אבל היא הצטרפה באמצע. אחר כך חזרנו לסופר+הבית של סבתא שלי+חוג שחייה ואני ועמית נרשמנו לטורניר כזה של קטאן עם הרובים בבריכה ואחרי כל טורניר הלכנו להתקלח כזה במקום הזה ופעם אחת כל השירותים והמקלחות חוץ מאחר לבנות ואחד לבנים התקלקלו והיה תור ממש ארוך והלכתי כי שיעמם לי למקום הזה של החוג שחייה שהיה ריק והגעתי למסקנה שיש לי ולעמית כוחות על. יצאתי החוצה ולייד סטימצקי היה אגם כזה וניסיתי לשלוט במים וזה עבד לי רק כלפיי מעלה וזהיצא כמו גייזר ואז שאלתי את עמית מה נסגר עם זה והיא אמרה שלה יש כוחות מים וזה לא אמור להיראות ככה ואז הגעתי למסקנה שיש לי כשפות אדמה וזה איך שגרמתי למים לעלות ככה ואז פערתי תהום ענקית באמצע הסופר+הבית של סבתא שלי+חוג שחייה ואז הנקודת מבט שלי הפכה להיות של מגנס (מההתחלה) והוא מאוד רצה לצייר אז איזה מישהו מהניצולים (היו ניצולים הל הצטרפו באמצע אני אפילו לא זוכרת מתי אבל הם הגיעו) עזר לו ומצא לא מחברת ציור וקלמר ושטויות כאלו של ציור והם קנו אוכל ותיק ואז המורה שלי לחרב חילקה את כולם לחדרי אפוקליפסה והם היו מאוד מאוד מתפרקים הקירות התפוררו והיה ממש מסריח שם והמיטות היו אפילו לא מיתות ומגנס חולק לחדר עם הניצול הזה והתמזמז איתו. וככה נגמר החלום ואני במתח אם פלשו אלינו בסוף. וזה היה אחלה חלום ואננ במתח מה קרה לכולם בסוף

שאני נמצאת בתוך בית שכביכול היה שלי ושל המשפחה שלי, הבית מסריח המובן זבובים באוויר כאילו אנחנו בתוך מזבלה. לאורך כל הדרך יש עורב שחור שצמוד אליי, לא בהכרח מזיק אבל אי אפשר להיפתר ממנו, אחר כך הבאתי את הבגדים של הבת שלי לבת דודה שלי שילדה בת והעורב היה גם ואכל דברים מהפח, אמרתי לאמא שלי שתוציא אותו משם, אחר כך העורב היה מתחת למיטה של ביתי התינוקת שישנה במיטה לידי וככה התעוררתי.

אמאל’ה זה הסיוט הכי גדול שלי בעולם מה שהיה לי עכשיו אני פשוט לא רוצה לחלום יותר אני פשוט נחנקי באמצע השינה תוך כדי החלום חלמתי שאני בהריון ויש לי צירים אמא שלי לוקחת אותי לבית חולים ונוסעת משאירה אותי שם ואז אבא שלי בא וזה הבית חולים הכי מסריח שיש בעולם כזה מטונף ממש מסריח ילדתי וכל החלום כאילו אני מרגישה את כל הכאבים אני בתוך הלידה אני באמת כאילו מרגישה בתוך הסיטואציה ויש שם מיילדת אחת מסריחה רוסיה כזאת שלא אכפת לה מכלום גם לונה הייתה בתוך הלידה מרוב שהכל מסריח היה קקי על הרצפה מלא דם נגמר הלידה אפילו לא ראיתי תילד אבא שלי לוקח אותי לבית אומר לי תחכי פה אני אסיים לחתום על כמה דברים בבית חולים ואז יאשפזו אותך אני אומרת לו טוב אני מחכה מחכה מחכה והוא לא מגיע אני לא מבינה מה קורה ואני בחדר שלי ורפאל צורח מלמטה ואף אחד לא מתייחס אלי הרגשתי שאני נחנקת ואז אני מגיעה בכוחות עצמי לבית חולים הזה באה להיכנס אני רואה מישהי עם מסיכה מוזרה כזאת רשום עליה נגועה בקורונה והיא פשוט לא מפסיקה לבכות והיא גוררת אחריה תינוק בעריסה ואז אני פשוט מגיעה לשלב שאני מתמוטטת על הריצפה ואני קוראת לאבא שלי שיבוא הוא ראה אותי מבחוץ נכנס בקטנה עמד בכניסה של הדלת ופשוט עושה לי שששש תיהיי בשקטטט כמו איך אני אסביר לך כאילו אני מחפש לעשות דיל כמו באילת שאנחנו מתגנבים אז עושים כאילו אנחנו לא בקשר ככה כדי שהוא ינסה לסגור איתם דיל ואני פשוט אומרת לו אבא אני נחנקת הוא פשוט מסתובב לי עם הגב והולך ואני נחנקת מרגישה שאני עומדת למות והוא ממשיך ללכת והייתה שם פקידה שצורחת לו בבקשה תבוא נסגור דיל רק תבוא אני אפילו אשתמש בכרטיס של חבר והוא ממשיך ללכת עד שלא צרחתי את נשמתי ואמרתי לו אבא בבקשה תבוא הוא לא חזר ואני נחנקת ובוכה ואני קמה משינה ובאמת הרגשתי שאני נחנקת שאני לא מתפקדת ופשוט התחלתי לבכות את נשמתי את לא מבינה אני כולי דמעות באמת אני לא מאחלת לאף אחד סיוטים כאלה עזבי לא מעניין אותי כלום פשוט לדעת שלאבא שלך לא אכפת ממך ככה אני מרגישה כאילו לקחו לי תלב ועקרו אותו ממש ככה זה נוראי.

<< עמוד קודם 3 עמוד הבא >>