פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אמרתי לו

נמצאו 1,315 חלומות המכילים אמרתי לו - עמוד 20


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

בתחילת החלום נגנב לי ערימת שטרות שלי וערימת שטרות של בן זוגי שאני שומרת לו עליהם שהיו באותו מקום, אני פותחת את הכספת ואין שם כלום, לאחר מכן אני מוצאת את השטרות שלי (לא זוכרת איך ואצל מי) ואת השטרות של הבן זוג אני מחפשת במשך זמן רב ברחוב ובחוף ים ולבסוף כמעט שאיבדתי תקווה ראיתי שטר מבצבץ מהחול ומצאתי את כל השטרות שלו קבורים אינדיבידואלית בחול, לאחר מכן החלום המשיך בכך שישנתי במלון (לא זוכרת בשום שלב מי הנוכחים איתי אבל כנראה חברים), ישנתי בחדר לבד ולא נעלתי אותו, כשהלכתי לישון נכנס אדם עם אקדח ואיים עלי שאביא לו את הארנק, לא היה לי פיזית ארנק אז אמרתי לו שאין לי אבל שיש לי איזה חפץ יקר ערך אחר (לא זוכרת איזה), לא זוכרת למה אבל לאחר זה הוא יצא מהחדר ואמר לי להשאר ולהביא את החפץ ולא לנעול את הדלת, הסכמתי, אבל ישר כשהוא יצא נעלתי את הדלת, לאחר מכן הוא חזר ודפק בדלת הרבה אך לא פתחתי ופחדתי שהוא ירה בידית ויפתח את הדלת אך תיארתי לעצמי שלא יעשה את זה כי הוא יעשה רעש ואז ימצאו אותו לפני שיצליח להשיג כלום, וזה כל מה שאני זוכרת.

חלמתי שהחברה שלי מקבלת מכות ממישהו לא מוכר לי בהתחלה נלחמה בו אבל יותר מאוחר הוא נתן לה מכות מאוד חזקות והיא פשוט נפלה הוא גרר אותה לאיזה פינה ושם ראיתי עוד אנשים הבן אדם שהרביץ היה מלא בפנים עם המון ליכלוך ואולי דם וכולו התנשף ואני אמרתי לו זהו צריך להזמין משטרה והוא שמע אותי ולא נגע בי ולא איים עלי

חלמתי שהייתי בקניון ונכנסתי לחנות תכשיטים ומשום מה היה לי רצון לגנוב תכשיט, הלכתי למוכר שהיה לו לפטופ ואמרתי לו שאני יודעת את הסיסמה לכספת, באמת ידעתי את הסיסמה (210104) הכספת נפתחה באותו הרגע, התחרטתי ויצאתי מהחנות. הגעתי לקניון עם שתי חברות וכשיצאנו מהקניון סיפרתי להן והן לא הבינו למה עשיתי אתזה וגם אני לא. היה לי גם חלום נוסף עם גניבה, אבל בחלום השני זה היה אני וחברה הכי טובה שלי. היא זאת שגנבה אבל זה נתן לנו אנדרנלין

התעקשתי לתת צדקה לבן דוד שלי שהוא חרדי התעקשתי לעלות לבית של סבתא שלי ז״ל נתתי לו מיהרנו ללכת כי זה היה לפני כניסת שבת הוא מיהר הייתי בבית אחר ראיתי הכנות לארוחת שבת וגיליתי שגנבו או אבד לי הארנק הוא היה מודאג אך היה חייב ללכת לבית הכנסת חיפשתי את הארנק חזרתי בניין של סבתא שלי ז״ל וראיתי שילד אתיופי מצא אותו הארנק קרוע הילד בא לתת לי שטר של 20שח אמרתי לו שישמור אותו אך שיגיד לי איפה שאר הדברים שהיו הפנים והוא הראה לי איפה זרק מאחורי משאית והתעוררתי

חלמתי שאני והבת זוג היינו בבית של מישהי והן ביו ביחד המיטה ולי לא היה מקום והאבא של אותה ילדה אמר שאשב איתו והוא פשוט התחיל לספר לי דברים ובכה ואז הבת זוג שלי אמרה לי שהיא נפרדת ממני ויצאתי משם בעצבים ואבא רדף אחריי וישבנו שוב לדבר והוא שוב התחיל לספר לי דברים ולבכות ואמרתי לו בוא נחזור ושחזרתי ראיתי את הבת זוג שלי שוכבת עם מישהי אחרת והיה ליידי כיסא שבור ולקחתי אותו וזרקתי על הילדה והבת זוג ניסתה להסביר את עצמה וצרחתי עליה ובכיתי כנראה גם במציאות

חטפו אנשים והייתי במקום שהחביאו אותם. הייתי עם מישהו במסדרון מפחיד והיו שני חדרים, חדר בכל קצה והמסדרון המשיך גם לימין אבל היה מאוד חשוך לא ראיתי את הצד הזה. נראה לי שהייתי חלק מהאנשים החטופים אבל הסתכלתי על עצמי מהצד והייתי בתוך הסיטואציה והיינו גם רוחות עם דיבוקים כאלה והצלחנו להוציא אותם בצורה לא ברורה. לאחר מכן הייתי באיזה חדר חשוך ומפחיד לבד והייתה תחושה מפחידה ומוזרה כזו. לאחר מכן פתאום יצאתי מהבית לחברה של אח שלי וזה היה קשור לצבא, היא הייתה חיילת למרות שהיא השתחררה אבל לא הייתה לבושה במדים. היא גרה צמוד אלינו בחלום למרות שגרה במרחק של חצי שעה מהבית שלי במציאות והלכתי אליה בדרך של השביל של סבתא שלי מצד אמא. היה שעה של שקיעה והיה מאוד חשוך. אבל זה היה ״יום האורות״ וכאילו כל האורות כבויים והפלאש של הטלפון שלי לא נדלק ולא הבנתי למה. כשהגעתי אליה האורות של הבית דלקו וראיתי את אח שלי, אמא שלי ואת חברה של אח שלי. שם והגינה הייתה נראית כמו הגינה של סבא וסבתא של החברה הכי טובה שלי. כשהגעתי אח שלי בדיוק יצא ואמר לי משהו ואוסיף שאני אנהג למרות שאין לי רישיון ואמרתי לו בכיף חצי ציני חצי רציני כזה אבל הוא יצא מהבית. התיישבתי לצד חברה שלו ודיברנו על ״יום האורות״ כי אמרתי שממש חשוך פה. היא נכנסה לבית שלה ואמא שלי ואני נשארנו בגינה שנהפכה לחדר חשוך. הכלבה שלנו הגיעה עם כלב שחור לצידה והם היו ממש גדולים. היא דאגה ממש כשהיא הסתכלה על הכלבה שלנו והיא אמרה שהיא החליפה צבע וקישרה את זה לסיטואציה עם הרוחות מההתחלה ואמרה שאבא שלה ואמא שלה אמרו לה את זה למרות שסבתא שלי עוד בחיים בכלל ולא הבנתי. הרגעתי אותה ואמרתי לה שזה לא נכון והיא כנראה רואה את זה בגלל השקיעה למרות שלא הייתה שקיעה והיינו בחדר שפתאום נהפך למרפסת וישבנו עם ידידה שלי שחגגנו לה יום הולדת השבוע במציאות. ידעתי שאני משקר לגביי הצבע שבה היא רואה אותה כדי להרגיע אותה למרות שבאמת ראיתי את הכלבה באותו צבע כמוה אבל היינו בטוחים שאנחנו מתווכחים על צבעים שונים למרות ששנינו דיברנו על אותו צבע וזה לא היה בהתאם לצבע של הכלבה וכשדיברנו על הצבע של השיער ראיתי שיער של בן אדם בכלל. אמא שלי מאוד דאגה והתעצבנה והחליטה שגם לי אולי קרה משהו ואמרה לי ״שלא תהפוך לזמר פתאום״ ואמרתי לה משהו כמו ״בטח אני גם יודע לשיר״ ושרתי את המשפט הזה כדי לבדוק עם הקול שלי נהיה יותר יפה והוא היה יותר יפה באמת. אמרתי לה שלא תעשה פדיחות לאח שלי ליד המשפחה של חברה שלו. הכלבים כבר לא חלק מהסיטואציה. פתאום במרפסת הגדולה של הבניין ממול הופיעו החברה הכי טובה שלי ושני חברות טובות שלי יחד. החברה הכי טובה שלי כעסה עליי והשתיים דיברו איתי רגיל ואז היה שלב שהחברה הכי טובה שלי דיברה אליי בכעס ושאלה אותי אם בסוף באים אליי או לא ואמרתי לה לא. עוד ידידה שלי הצטרפה אליהן ופתאום הן היו על כיסא שהיה לי בחדר עד לא מזמן מלבד ידידה אחת שלי. הן נאחזו בחולצה שהייתה מחוברת לשולחן עגול כזה במרפסת. אני ידעתי שהן עומדות ליפול וצעקתי לחברה הכי טובה שלי שהייתה בראש הפירמידה ואחזה בחולצה לרדת משם בבקשה ושלא תעשה את זה והתחננתי ממש את הן לא הקשיבו ולאחר כמה זמן הן נפלו מקומה חמישית לתוך האזור של הבניין של סבא וסבתא שלי מצד אבא. התחלתי לבכות ולכעוס על עצמי שלא רצתי למטה לתפוס אותן והחלטתי לרוץ לשם ולהתקשר למד״א.

<< עמוד קודם 20 עמוד הבא >>