פענוח חלומות בס"ד

חלומות על מבנה

נמצאו 315 חלומות המכילים מבנה - עמוד 17


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

החלום מתחיל בכך שאני והבן זוג שלי (אליאור) אומרים שחסר לנו ריגושים בחיים. ואז אמרתי שאני רוצה לנסות להיות עם בחורה, כי להיות עם גבר אחר אני לא מסוגלת אז נפרדנו הלכתי לבחורה בשם נטלי ויום אחרי הפרידה נסענו 5 זוגות לאילת מהמשפחה שלה . אני עבדתי אז באתי כמה שעות אחרי שבאתי ראיתי שאליאור גם שם עם בחורה בשם קורל. אני ונטלי רק התנשקנו בלי כלום ונגעלתי מזה ממש , אז ביקשתי לבוא לדבר עם אליאור עשה עליי פוזות ובסוף בלילה הסכים. הוא התלהב ממש מהסקס איתה וזה בעיקר מה שדברנו. שאלתי אם היא יותר טובה ממני וענה שכן . ואז התחלתי לבכות, אמרתי שאני רוצה שנחזור והוא ענה לי שמאוחר מדי התאהבת בקורל.. זה היה אחרי 30 שעות יחד. ואחרי זה היינו בבר מצווה של המשפחה שלהם וזה היה בתוך מבנה כמו בית ספר ביקשתי שנדבר אליאור התחיל לדבר ליד כולם והיו מלא אנשים ואמרתי לו בוא נלך לפינה הלכנו ליד המכוניות דברנו.. אני לקחתי קשה את הפרידה הוא לא הוא התחיל לעשן והיה לו את קורל אני נפרדתי מנטלי כי רציתי רק אותך..

חלמתי שאני במבנה עם כמה חברות מהפנימייה, אני וחברה שלי מעיין יצאנו מהמבנה שהיינו בו עברנו דרך מבנה קרקע מגודר, הדלת של המבנה הייתה פתוחה. כשאני ומעיין חברה שלי עברנו ראינו שבתוך אותו מבנה יש לול של תינוקות , מסביב ללול היה סורגים פשוט עמודים מברזל שמגדרים את הלול עצמו. היה בתוך הלול תינוקות, מלא תינוקות אחד צמוד לשני בצורה מטורפת חלקם המועטים היו מלאים דם. מרוב שמעיין נבהלה היא צעקה ונכנסה אל המבנה לראות ולנסות להציל את התינוקות.. אני צעקתי לה שלא תיכנס כדי שלא יקרה לה גם משהו והיא לא שמעה אותי. אני בשביל להחזיר את מעיין החוצה רצתי אחריה לתוך המבנה שדרך אגב לא היו בו נפשות חוץ מהתינוקות באותו רגע שעברנו שם. אחרי שאני רצתי אחרי מעיין ונכנסתי אחריה למבנה היא נצמדה אל הלול ,אני זרקתי את המעיל שלי על ספה שם ומיד אחרי שזרקתי את המעיל שלי על הספה ראיתי אישה כל שהיא בחדר צמוד צעקתי למעיין לרוץ משם שראיתי מישהו , כשצעקתי מעיין רצה החוצה ואני אחריה כשיצאנו נזכרתי ששכחתי את המעיל שלי וחזרתי פנימה בחזרה באותו רגע שחזרתי אותה אישה כמעט תפסה אותי בכתף. איך שהוא אני ועוד חברות כולל מעיין פתאום הגענו לאולם גדול בצבע אפור שמסביבנו יש המון כיסאות כולנו עמדנו באמצע מפוחדות ואז פתאום הופיעה האישה שהייתה באותו מבנה של התינוקות שראינו, זו שכמעט תפסה אותי. אותה אישה הייתה עם מסור ביד. אחרי כמה שניות שהבנו כל הבנות איפה אנחנו נמצאות. אותה אישה רדפה אחרינו עם המסור.. כמה מהבנות הצליחו לרוץ היישר לדלת ולברוח. אותן בנות חיכו לעוד בנות מחוץ לדלת. לאלה שיצליחו לברוח גם, אני תפסתי לחברה שלי שילת בידיים וניסיתי להבריח אותה משם. כשאני רצתי עם שילת גם לכיוון הדלת הצלחתי להוציא רק את שילת ואותה אישה תפסה אותי בכתף ובהתה לי בעיניים. היו לה עיניים תכלת נורא בהירות כמעט לבנות מבריקות ונוצצות, היא הייתה כולה לבנה בפנים, לבנה ממש, וכמה קמטוטים במצח ושפתיים דקות. אמרתי לה "תשחררי אותי בבקשה ,אבא שלי, אל תעשי לי את זה" היא שחררה אותי והצלחתי לצאת. אחרי שיצאתי היא סגרה את הדלת ואני והבנות שבחוץ שמענו צרחות מקפיאות מאותו אולם ונשארו שם המון מהחברות שלי.

אני נמצאת בעידן הדינוזאורים ויש שם כלוב שדומה למבנה מהסרט של הדינוזאורים וראיתי בתוך הכלוב דינוזאור והעידן הזה היה בצד השני של הדירה ואז הלכתי לחדר שלי ושם זה היה החדר הקודם שלי עם אחי ואחר כך ראיתי אנשים גיבורים והם עבדו כצוות בהתחלה מת בן עם שיער שחור חום ואחר כך השאר אבל בעצם הרגו אותם ומאחורי הדלת של החדר היו מדרגות לכל החדרים בבית אך במקום דלתות חלונות ואז נסעתי עם אמא וחברותי ועליתי על קרווסלה עם חברה אחת ואז כשירדתי חברה שלי רצה אל המחשב ופתאום היו לי רולרים נסעתי ופעמים נפלתי ואז הרולרים נעלמו הלכתי אל אמא ואז היה שם מעבר עם שני אנשים דומים פעם ראשונה איש אחד שהגיע מהכיוון שלנו הרג את השני ופעם שנייה זה שהגיע מהכיוון שלנו ממשיך ללכת ואז השני קופץ עליו והורג אותו שניהם היו דומים לפיראטים עם חרבות אז חזרתי הביתה ירדתי לחניה עם אחי ושם הגיעה מכונת ברזל הדומה לכיפת טלסקופ היא רצתה להרוג אותי ואת אחי וברחנו משם משום מה ברחתי לאט ואז עצרתי והם גם עצרו הם לא הרגו אותנו ואז הלכתי לצד וניסיתי לדעת איפו אמא שלי אבל לא הצלחתי ואז ניסיתי להשתגר אבל השתגרתי למקום שבו לפני רגע עמדתי.

אני מחפשת בית להשכרה ומגיעה למבנה ישן כמו בקיבוצים, אני עולה במדרגות ויש אור חזק, נכנסת לחדר קטן שמואר מאוד ויש בו חלון פתוח עם מסגרת אלומיניום ישנה, הבת שלי יושבת ליד שולחן פלסטיק לבן, יש לה שתי צמות, והיא מציירת, היא מאוד שלווה. נכנס איש מבוגר עם שפם ואני שואלת אם זה הבית להשכרה הוא אומר כן, תראי מה יש כאן, פותח דלת מזכוכית אטומה ישנה, ואני מסתכלת, אגם יפהפה מוקף הרים נמוכים, מלאים בעצים צפופים ירוקים, שמשתקפים באגם, אני נדהמת, מלאה שמחה ושלווה גדולה יורדת עלי ואני אומרת, זהו, הגעתי הביתה.

אני מחפשת בית לשכור, אני מגיעה למבנה שנראה כמו בית ילדים בקיבוץ, מבנה פשוט עם דלת פשוטה מזכוכית, אני עולה במדרגות שיש בהן הרבה מאוד אור ומגיעה לחדר מואר מאוד, הבת שלי שירה יושבת ליד שולחן לבן פשוט ומציירת, יש לה שתי צמות והיא נראית מאוד שלווה, לידה יש חלון עם מסגרת אלומיניום פשוטה והוא פתוח ונכנס המון אור. איש מבוגר עם זקן, שנראה כמו קיבוצניק, נכנס לחדר ואני שואלת אותו אם כאן הדירה להשכרה, הוא עונה לי כן, בואי תראי, פותח דלת זכוכית ישנה ופשוטה כמו בחדרי אוכל של קיבוצים, ואני מסתכלת- הדלת נפתחה אל אגם יפהפה וצלול, מוקף הרים סביב סביב, מלא בעצים צפופים וירוקים מאוד, שמשתקפים באגם, אני נדהמת מהיופי של המקום ומרגישה שמחה עצומה ושלווה, ואני אומרת, הגעתי הביתה.

<< עמוד קודם 17 עמוד הבא >>