פענוח חלומות בס"ד

חלומות על איך

נמצאו 2,136 חלומות המכילים איך - עמוד 106


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

כבר כמה לילות שאני חולמת שאונסים אותי זה קורה בדרך כלל מול אנשים ואף אחד לא שם לב למרות שאני צועקת לעזרה הם לא יכולים לשמוע או לא רוצים ואני בוכה ואני לא מקבלת עזרה הם אפילו לא פונים לראות מה קורה והאדם שאני הכי מצפה ממנו להציל אותי בדיוק באותו רגע בחלום הוא לא איתי למרות שהוא היה כמה רגעים לפני כן בסופו של דבר מי שמציל אותי זה אדם שאני לא מכירה ואני גם לא זוכרת איך הוא ניראה (בחיים לא עברתי אונס אז אין לי מושג למה החלומות האלה מופיעים )

אני מגיעה לבית של חמתי ומנקה לה לפסח ואני מטפסת בין קומות ומגיעה לקומה אחרונה וזה לא יציב ואני מפחדת אבל מנקה איך שהוא את השירותים ואז זכוכיות וחלונות גדולים ובין כל קומה וקומה נעולות הדלתות ואני מפנה אותם ופותחת דלת דלת ואז אני יורדת ונכנסת לשירותים לעשות פיפי והפיפי כתום כתום ולא מפסיק ואז אני יורדת במדרגות ויש מגשים ענקיים של דגים ואני מרימה אותם לבית ונוסעת לבית שלי

אבא של מרינה ליסובסקי לוקח אותה לשיעור הפתוח של החוג קונגפו משם הכל מתחיל אלכס לינקוב ומרינה ליסובסקי הולכים ביחד ללוות את החברה שלה הביתה ואז שניהם נשארים לבד וחבר שלה אומר למרינה שהוא אוהב אותה כבר 4 שנים ומציאה לה חברות והיא מסכימה ואז היא אומרת לו שהיא גם אוהבת אותו 4 שנים ואז שניהם מתנשקים ואז מרינה שואלת את חבר שלה איך הם היפגשו ואז הוא אומר לה שתבוא לעליו לחוג והיא מציאה שהם גם היפגשו בבית של מרינה והוא אומר בסדר ואז ביום ראשון הוא באה עליה שניהם יתנשקו ואז מרינה הפכה להיות אישה בהריון

ישבנו בשולחן ענק והייתי צריכה להיות קופאית עליו רק איך שהוא זה נהפך לסעודה והשולחן היה מלא ואז פתאום משו מקום כולם נעלמו מהשולחן ואני מסתכלת הצידה ואני רואה מלא ערבים יורים לצדדים ואני רואה את בעלי רץ לקראתם אם סכין או אקדח ואני צועקת ומתחילה לרוץ אחורה

אני ושתי חברות נסענו למקום שנקרא ״אור ראשון״ לאנשים עם כל מיני בעיות. נסענו לשם עם חברה שהשתתקה מהצוואר ומטה. לקחנו אותה לשחייה בבריכה שהייתה מחולקת עם החבלים האלו של בריכות. עזרנו לחברה לשחות- החזקנו אותה מעל המים כדי שתנשום ואז נתנו לה לשקוע, ואז שוב הרמנו אותה. לפעמים איכשהו היא הצליחה להתיף את עצמה. הבריכה הייתה ממש עמוקה (למה??? מכניסים לשם נכים!!) ונהניתי לשחות בהן מאוד. זה היה שלו ברגעים ששחיתי לבד. דיברתי עם מישהו מתחת למים והוא הסביר לי על מצלמה תת מימית ולמה זה לא טוב לשתף ישר דרכה תמונות לאינטרנט. עברתי בין חלקי הבריכה, ובאחד ראיתי טלה ממש ממש קטן ששחה. הוצאתי אותו לסף הבריכה כי רציתי להצטלם איתו, אבל למצלמה לקח יותר מדי זמן וניסיתי כמה פעמים אז הוא נשך אותי. יצאתי מהבריכה ברצון מטורף להגיע למקום כלשהו. בדרך עברתי במן גינה קטנה עם ספסלים (ממש גינה כזו בין מבנים, כמו במן אוניברסיטה) והייתה שם ציפור טרף (נץ?) שניסתה לעוף מהרצפה ולא הצליחה. היה שם איש שאמר לה איך לעוף (מה הטכניקה) וכשהיא לא הצליחה הוא התאכזב. לא נשארתי שם לראות מה קורה בהמשך והמשכתי ללכת. הגעתי החוצה והלכתי למבנה עגול כזה מבד כבד שחלק כזה מבחוץ, שהוקם בצורת אוהל קרקס. כשנכנסים צריך לעקוף מן קיר כזה שמסתיר את מה שיש בפנים. כשנכנסתי היו שם כל מיני יצירות שזכרתי שראיתי באילת (כנראה יצירות של תלמידים) ונתקפתי נוסטלגיה. משום מה הגעתי לסף בכי ופגשתי שם עוד שתי חברות. התמונה הבאה היא אני וחברות הולכות במסדרון לחדר שלנו כנראה, ובאחד החדריםהדלת הייתה פתוחה. כנראה שההורים שישבו על המיטה שם זיהו אחת מאיתנו כי נכנסנו פנימה. על המיטה ישבו ההורים, מצד שמאל ילד בן 13 בערך, ביניהם ילד עם תסמונת דאון, על כורסה מימינם ישבה ילדה בת 12, וכשנכנסנו ראינו שקרוב לכניסה (החדר היה קטן מלאכלס מיטות לכל האנשים) יש שני ילדים קטנים (גיל 4 בערך) לבושים בבגדים זהים וצבעים שונים, בן ובת. תאומים. חיבקתי אותם תוך כדי שיחה עליזה עם ההורים, ואז ראיתי את האח השישי ״-הכנס שם של מושא קראש (?)- ?!?״ ״סיון??? עברו שנים! כבר אחרי צבא...״ האמא: ״אולי תספרו להם למה אנחנו כאן״ אז הם סיפרו על האח עם תסמונת הדאון שסובל מהתפרצויות זעם. האחות בת ה-12 הייתה אאוטגוינג כזו ועם הפלאפון אבל השתתפה בשיחה. נראה שהיא והאח בן ה-13 קרובים (אבל כמובן, בקשר אהבה-שנאה). הם המשיכו לדבר על הנושא, לא זוכרת מה חוץ מזה שהאמא שאלה את בת ה12: ״למשל (בשביל להדגים משהו על האח בעל תסמונת הדאון) היית יוצאת עם גברים או נשים?״ האחות: ״לא יודעת, אני שונאת בנים. אבל לפעמים הם בסדר״ (משהו כזה בסגנון התשובה)

יו איזה חלום חלמתי פתאום את מתקשרת אני האה לאסוף אותך מאיזשהוא מקום בארץ . אני שואלת אותך איך את לא אומרת שאת מגיעה? ומה קרה? את מדברת אבל לא מוסרת תשובה ברורה. אנחנו שותות בבית קפה ואז יוצאות. . את יוצאת אחרי נכנסת לאיזושהיא מכונית ונעלמת. איזה מפחיד.

<< עמוד קודם 106 עמוד הבא >>