פענוח חלומות בס"ד

חלומות על האנשים

נמצאו 725 חלומות המכילים האנשים - עמוד 11


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

גנבו לי את התיק ארנק שלי עם כל מיני מסמכים אני ברחוב במרכז ב׳ לילה ורוצה להגיע לבית אבל אין לי כסף , התחלתי לצעוד אני רואה 2 אנשים יושבים על כיסא נוח , ועוד איש אחד מסתכל עלי . היה לפניי ועוקב אחרי ,מסתכל לאן אני פונה . פחדתי להמשיך עצרתי בתחנה במרכז ב׳ הגיע אוטובוס נסיתי להיכנס בין האנשים לבקש 5 שקל התביישתי אבל אזרתי אומץ , פתאום אני פונה לאיזו אישה מבקשת 5 שקלים ואני רואה שזאת חמתי , ואז אני והיא הולכים לבית של אמא שלי ז"ל בית קרקע יפה ומסודר למופת ישבנו קצת ואז אני רואה את חמתי מאופרת ומלובשת יפה . לפני שיצאנו , אמא זרקה כמה מילים לחמתי ככה אמרה לה- תעשי טוב כי מי שעושה טוב יהיה לו טוב לא לפגוע . אני בחלום הבנתי שאמא אמרה לחמתי את זה כמסר הכוונה היתה להגיד לה בעדינות כשהתכונה שלא תפגע בי . והתעוררתי מהחלום עם כסף

חלומות אחרונים מכילים חלמתי שאני נוסעת בהסעה עם המורה שלי לשעבר לתקשורת ועם כל התלמידים מהכיתה שלי שהוא לימד והוא נתן לנו לשחק איזשהוא משחק עם שלבי שוקולד והיינו צריכים להתרכז במה שאנחנו רואים ולספור כמה שיותר פריטים שונים או מרכיבים שונים בשוקולד ומי שהיה מסיים את כל השלבים היה מנצח וניצחתי במשחק ביחד עם בת זוג למשחק כי המשחק היה בזוגות וההסעה ממשיכה לנסוע ואחרי שאני מנצחת המורה מפקפק בניצחון שלי ושואל אותי איך ניצחתי וכמה שלבים היו במשחק אז אני עונה לו שהיו 41 שלבים במשחק והוא שואל את בטוחה לא 44 אז אני אומרת לו שבדרך כלל למשחק יש 44 שלבים אבל היום שיחקנו על 41 שלבים אז הוא רוצה לקחת את המשחק ולתת לתלמידים אחרים להתאמן על המשחק ואני מנהלת איתו שיחה על המשחק ואומרת לו שלא כדאי לו כי רוב התלמידים לא אהבו לשחק את המשחק הזה והוא אפילו הגעיל אותם משילוב המרכיבים ופתאום תוך כדי שיחה עם המורה לתקשורת אני רואה את ההסעה עוברת במקום מוכר שנראה ממש כמו הדרך לבית הספר היסודי שבו למדתי בנווה שאנן ובאיזושהיא תחנה בדרך אני רואה את המחנכת הראשונה שלי מהבית ספר היסודי ובהסעה היו תלמידים שגם הכרתי מהיסודי ולמדו איתי ביחד באותו בית ספר יסודי ובאותה כיתה ואני לא שמתי לב בהתחלה הייתי בויכוח עם המורה וההסעה עצרה כדי שהמחנכת של היסודי תוכל לומר שלום ומה נשמע כאילו שזאת הייתה קומבינה מטעם המורה וההסעה עצמה שתכננו את המפגש הזה בלא ידיעתי ובהתחלה לא התלהבתי כולם יצאו כזה מהחלון לברך את המורה המחנכת מהיסודי ואני הייתי היחידה שלא באמת התעניינה וכשהיא מסיימת לשאול מה קורה עם התלמידים האחרים שהיו בהסעה פתאום היא מתחילה לדבר אליי ולשאול אותי מה שלומי כאילו שהבן אדם שהכי מעניין אותה זו אני וקצת התביישתי ונורא פחדתי כי לא הבנתי מה היא רוצה ממני מה פתאום מכל האנשים דווקא להתעניין בי

אנשים טובעים טוב ורע חלמתי שיש צד טוב וצד רע של הים וצריך ללכת לטוב ובישבילו צריך לשרוד חודש שלם בסוף נשארו חמישה אנשים מישהו שצף במים שואל אם יש מקום להצטרף הם אומרים הם ושואלים כמה אוויר יש לך שהוא עובר לצד השני הצד שהם מכירים כרע ומגלים שכול מי מת שם כול האנשים והם רואים את האיש ששאל אם יש מקום עם כנפיים הוא מסביר ששם בחצי עם הגופות הים וסירה (החצי הרע) שם הם יבלו את כול חייהם שם ומי שנהג בטוב לב ילך לחלק הטוב(גן עדן כזה) ארבע התחילו לבכות אבל אחד הטביע את עצמו עוד אחד ראה אותו וגם הטביע את עצמו המלאך ראה את זה והם מתו

החלום שלי הוא שאני וחברים שלי הלחנו לטיול שנתי ובטיול הזה היה שם תולעים שקופצות על הנשים ונושכות והנשיכה בפה היא מסמלת שהאדם טוב ועם האדם הזה רע אז היא נושכת ביד אבל עם הוא רע אז הוא תוקף ועם הוא טוב אז הוא פשוט אוזר לנו אבל את האנשים שהוא שונה הוא פשוט נושך וככה זה אובר אבל אני רצתי בגלל שפחדתי מהתולעים וגם מהחברים שנינשכו על ידי החברים שלי בגלל זה ברחתי בגלל שפחדתי שגם אני ינשך על ידיי התולעים ועל ידי החברים שלי

חטפו אנשים והייתי במקום שהחביאו אותם. הייתי עם מישהו במסדרון מפחיד והיו שני חדרים, חדר בכל קצה והמסדרון המשיך גם לימין אבל היה מאוד חשוך לא ראיתי את הצד הזה. נראה לי שהייתי חלק מהאנשים החטופים אבל הסתכלתי על עצמי מהצד והייתי בתוך הסיטואציה והיינו גם רוחות עם דיבוקים כאלה והצלחנו להוציא אותם בצורה לא ברורה. לאחר מכן הייתי באיזה חדר חשוך ומפחיד לבד והייתה תחושה מפחידה ומוזרה כזו. לאחר מכן פתאום יצאתי מהבית לחברה של אח שלי וזה היה קשור לצבא, היא הייתה חיילת למרות שהיא השתחררה אבל לא הייתה לבושה במדים. היא גרה צמוד אלינו בחלום למרות שגרה במרחק של חצי שעה מהבית שלי במציאות והלכתי אליה בדרך של השביל של סבתא שלי מצד אמא. היה שעה של שקיעה והיה מאוד חשוך. אבל זה היה ״יום האורות״ וכאילו כל האורות כבויים והפלאש של הטלפון שלי לא נדלק ולא הבנתי למה. כשהגעתי אליה האורות של הבית דלקו וראיתי את אח שלי, אמא שלי ואת חברה של אח שלי. שם והגינה הייתה נראית כמו הגינה של סבא וסבתא של החברה הכי טובה שלי. כשהגעתי אח שלי בדיוק יצא ואמר לי משהו ואוסיף שאני אנהג למרות שאין לי רישיון ואמרתי לו בכיף חצי ציני חצי רציני כזה אבל הוא יצא מהבית. התיישבתי לצד חברה שלו ודיברנו על ״יום האורות״ כי אמרתי שממש חשוך פה. היא נכנסה לבית שלה ואמא שלי ואני נשארנו בגינה שנהפכה לחדר חשוך. הכלבה שלנו הגיעה עם כלב שחור לצידה והם היו ממש גדולים. היא דאגה ממש כשהיא הסתכלה על הכלבה שלנו והיא אמרה שהיא החליפה צבע וקישרה את זה לסיטואציה עם הרוחות מההתחלה ואמרה שאבא שלה ואמא שלה אמרו לה את זה למרות שסבתא שלי עוד בחיים בכלל ולא הבנתי. הרגעתי אותה ואמרתי לה שזה לא נכון והיא כנראה רואה את זה בגלל השקיעה למרות שלא הייתה שקיעה והיינו בחדר שפתאום נהפך למרפסת וישבנו עם ידידה שלי שחגגנו לה יום הולדת השבוע במציאות. ידעתי שאני משקר לגביי הצבע שבה היא רואה אותה כדי להרגיע אותה למרות שבאמת ראיתי את הכלבה באותו צבע כמוה אבל היינו בטוחים שאנחנו מתווכחים על צבעים שונים למרות ששנינו דיברנו על אותו צבע וזה לא היה בהתאם לצבע של הכלבה וכשדיברנו על הצבע של השיער ראיתי שיער של בן אדם בכלל. אמא שלי מאוד דאגה והתעצבנה והחליטה שגם לי אולי קרה משהו ואמרה לי ״שלא תהפוך לזמר פתאום״ ואמרתי לה משהו כמו ״בטח אני גם יודע לשיר״ ושרתי את המשפט הזה כדי לבדוק עם הקול שלי נהיה יותר יפה והוא היה יותר יפה באמת. אמרתי לה שלא תעשה פדיחות לאח שלי ליד המשפחה של חברה שלו. הכלבים כבר לא חלק מהסיטואציה. פתאום במרפסת הגדולה של הבניין ממול הופיעו החברה הכי טובה שלי ושני חברות טובות שלי יחד. החברה הכי טובה שלי כעסה עליי והשתיים דיברו איתי רגיל ואז היה שלב שהחברה הכי טובה שלי דיברה אליי בכעס ושאלה אותי אם בסוף באים אליי או לא ואמרתי לה לא. עוד ידידה שלי הצטרפה אליהן ופתאום הן היו על כיסא שהיה לי בחדר עד לא מזמן מלבד ידידה אחת שלי. הן נאחזו בחולצה שהייתה מחוברת לשולחן עגול כזה במרפסת. אני ידעתי שהן עומדות ליפול וצעקתי לחברה הכי טובה שלי שהייתה בראש הפירמידה ואחזה בחולצה לרדת משם בבקשה ושלא תעשה את זה והתחננתי ממש את הן לא הקשיבו ולאחר כמה זמן הן נפלו מקומה חמישית לתוך האזור של הבניין של סבא וסבתא שלי מצד אבא. התחלתי לבכות ולכעוס על עצמי שלא רצתי למטה לתפוס אותן והחלטתי לרוץ לשם ולהתקשר למד״א.

חלמתי שאני במקום לא מוכר מוקפת באנשים לא מוכרים, אני מתחילה ללכת רוצה להגיע הביתה, אני יוצאת אחרי בחורה צעירה שאיני מכירה ושואלת אותה לאיזה כיוון עלי ללכת, היא מצביעה על תחנת האוטובוס הקרובה שמובילה לטבריה והרחוקה יותר לכיוון תל אביב לשם אני רוצה להגיע. אני ממשיכה ללכת אחריה וחבורה של גברים מתחילה לעקוב אחרינו, אחד מהם ממש קרוב אלי ואומר שככה הוא מכיר אותה יותר טוב. אנחנו מגיעות לחדר גדול מלא באנשים שהם המשפחה שלה, הם מנסים למכור ממתקים כדי לשרוד, היא אומרת שכדי להמשיך את הדרך היא צריכה לחכות לקבל כסף מהבן שלה ואני אומרת לה שיש לי כסף לנסיעה ומראה לה את הארנק שלי שיש בו שני שטרות צהובים ואחד ירוק, בחלום אני מבינה שזה 90 שח. ברגע שהאנשים סביבנו מבינים שיש לי כסף הם מתחילים לרדוף אחרי, בעיקר החבורה מתחילת החלום, שאחד מהם בראש המרדף, אני בורחת מהם והם ממשיכים לרוץ אחרי ולנסות לקחת ממני את הכסף, אני מטפסת על סולמות למעלה כדי להתחמק ואז מתעוררת

הייתי לי הבית שגדלתי בו עם שוטר ושוטרת שהיו שם במקרה. החלטתי לבקר את אבא שלי עליתי לדירה עם השוטרת הדלת היתה נעולה עם המפתח במנעול מבחוץ, פתחתי את הדלת וראיתי המון אנשים וילדים שאני לא מכירה בכל הבית בסלון במטבח במיטות אוכלים מדברים רואים טלויזיה. ראיתי את אבא שלי שוכב על השולחן במטבח מכוסה עם שמיכה שאלתי אותו מי האנשים האלה אמר שהוא לא יודע שהם באים כל יום ולא רוצים ללכת. ביקשתי מכולם לפנות את הבית וביקשתי מהם לא לבוא יותר. אז מצאתי את אבא שלי במיטה עם השמיכה מכוסה מעל לראש שאלתי אותו איך הוא מרגיש ענה שלא מרגיש טוב.

<< עמוד קודם 11 עמוד הבא >>