חלום על ארונות, אקדח, עליה, יום, חדר, לרדת, ילדים, ביד, חיילים, פיצוץ, ילד, ביחד

חלמתי שהייתי בדירה כזאת שחצי הייתה אנשים שאני מכירה מהצבא חצי אנשים רגילים באותו שלב אני הייתי מודעת שזה חלום כי הייתי אחראית, מפקדת על כמה חיילים שהכרתי מפעם, דיברתי עם אחת מהם שאני סומכת עליה והייתי מודעת לזה שזה חלום. וממש סיפרתי לה שבאתי מלפני ולכן אני לא רגילה לתפקיד , הסתכלתי על הדרגות שלי, מצד שמאל היה לי פלאפל ומצד ימין שלוש ארונות וצחקתי איתה שכשהכרתי אותם בכלל הייתי רבט ( אני כבר חיילת משוחררת 3 שנים כמעט ) כל העניין התחיל בשעה 15:00 על השעון, היינו מסתכלים מחוץ לחלון , והיה ילד שהיה בא לכיוון שלנו עם האקדח בצורה קבועה יום יום. כל פעם מחדש היינו מחפשים אותו ומתחבאים כשאנחנו מציצים בחלון פעם מחוץ לחלון הוא עם ילדים והורים, מן גן שעשועים, ולפעמים הוא הולך לבד אני זוכרת את הפחד שהיה לי בגוף כל פעם שהיינו רואים אותו מהחלון הדירה היא סוג של מזדרון צר עם הרבה חדר מימין ומשמאל ובקצה השני ״ הלובי ״. כל פעם הייתי דופקת ריצה תוך כדי שאני מנסה לרדת הכי נמוך לרצפה וישר תופסת את שני הכלבים שלי ומחביאה אותם איתי יחד בפינה ביחד עם אנשים נוספים שמסתררים להם. כל פעם הייתי מנסה לצאת מהמחבוא , לרוץ מהר מבלי שהוא יקלוט אותי לוודא שהוא הלך הפעם האחרונה זה כשאני ראיתי אותו, כניראה לא התחבאנו כמו שצריך והוא קלט אותנו כבר, אני זוכרת שהסתכלתי מהחלון וראיתי שהוא כבר ממלא מחסניות ( לפני זה כל יום בשעה 15 הוא רק היה הולך לכיוון שלנו עם אקדח ובחיים לא ירה) כאן אני כבר דפקתי ספרינט של החיים לאחד החדרים בקצה, היו הרבה רובים מפוזרים אצלנו אז מצאתי מקום מחסה ולקחתי שני רובים וכיוונתי אל פתח הדלת וחיכיתי שהוא יבוא, אבל במקום היה פיצוץ ענקי, תוך כדי כל האנשים מאצלי רצים לכיוון שלו עם אקדח ביד של כל אחד מהם, אני מסתכלת עליהם מהצד כשהם רצים במזדרון, ועולים באש. ואז קמתי עם תחושת מועקה ואובדן שלא הצלחתי לתפוס את הכלבים שלי בזמן.