חלום על שהם, זכוכית, אבא, הים, ביד, בעיניים, ישיבה, ההורים, התעוררתי, חווה, בגב, סכין, מלחמת, דמעה, צלב, תודה, חוסר אונים, אמא, מספר

חלמתי שקבעתי להיפגש עם חברות במסעדה מיוחדת על הים, מסעדה שאני חיכיתי לאכול בה הרבה זמן. הבנות שהיו מוזמנות היו הבנות הכי יקרות לי ורובן חניכות שלי. כשסיימנו לאכול כבר היה לילה ויצאתי מהמסעדה. כמה דקות אחרי התוודעתי על מלחמת העולם השלישית שפורצת עכשיו, ההורים שלי כתבו לי איפה לפגוש אותם כדי שיהיו רגועים ובדרך לשם נפלו לי שתי העדשות מהעיניים. יש לי מספר מאוד גבוה בעיניים וכשהעדשות בורחות לי מהעיניים אני חווה חוסר אונים גבוה מאוד וחוסר שליטה. מגששת באפלה ניסיתי למצוא את ההורים שלי נמצאת בחניון ריק וגדול ולא רואה כלום. הוצאתי את הטלפון והדלקתי את הפנס ומצאתי עדשת זכוכית קטנה כך הצלחתי למצוא את ההורים שלי יושבים יחד עם 3 אנשים בסמוך למכונית כאילו מסתתרים ממשהו. התקרבתי וחיבקתי את ההורים שלי ואז זיהיתי שהם יושבים עם ״השכנים שלנו״ (לא השכנים במציאות אלא רק בחלום) שהם ממוצא אחר ככל הנראה אירופאי. אמא אבא וילדה, הם לא מחייכים ומסתכלים עלינו במבט ריק. הילדה מחזיקה ביד ציור, בציור יש ארבעה אנשים שמצויירים בקווים ישרים (כשהתעוררתי חשבתי שיש דמיון בין הקווים של הציור לסמל צלב קרס) וצבועים בצבעים של כתום וירוק. חלק ארוך מהזמן בחלום הסתכלתי על הציור וניסיתי להבין אותו. אחרי כמה זמן של ישיבה ממושכת בשקט אבא שלי הזיל דמעה ונשכבתי על הברכיים שלו וחיבקתי אותו, אחרי כמה שניות אמא שלי רכנה עלינו וחיבקה אותנו גם. אבא שלי כאילו ניסה לייצר שלום והפך את החיבוק המשפחתי לחיבוק משפחתי יחד עם השכנים. הילדה הקטנה הסתכלה עליי במבט ריק ומפחיד וכולם הצטרפו לחיבוק. בגלל ששכבתי האחיזה שלי בגב של השכנה הייתה באזור הגב ופתאום הרגשתי קצה סכין משוננת, היא הבינה שהרגשתי בה, שלפה את הסכין ובאה לתקוע לי בירך. לפני שזה הספיק לקרות התעוררתי. תודה רבה