חלום על עלי, שהם, בעל, חול, מיטה, פנים, המשפחה, מראה, אדום, שד, בחולות, שם, נפלתי, מישהו, דמויות, עליה, חייזר, נעלים, אמא, עצמי

אני חלמתי את החלום הזה כבר פעם בצורה שונה יותר ולא מודעת. עכשיו החלום החח רגיל אך מציאות שלא קיימת בשבילי הייתי בעיר שונה בבית של מישהו שאני מכירה דרך המשפחה וגם אמא שלי בסיפור. כשאני מגיעה לבית אחרי שמשהו מוזר קרה לי(לא זוכרת מה ) עצובה כאשר אני נשארת לבד משהו מרגיש לי מוזר בהתחלה אני לא נזכרת אך משהו רע קורה. אני מבוהלת. פתאום אני על מיטה בטלפון שלי סתם ככה שאני מרגישה אותה רוח שד כזו כמו בסרטים ואני משתתקת היא מצליחה להשטלת עלי בשלב הראשון שלה. לאחר מכן אני שומעת איזו מילה באנגלית שפירושה משהו אחר רע יותר מגיע אלי ומנסה להשטלת עלי, משהו אומר לי שאני צריכה לקום עכשיו מהמיטה לאזור כוחות ולקום בהתחלה לא מצליחה אך לאחר כמה שניות מצליחה לנער את עצמי מהשתלטות הזו. אני בורחת מהבית בלי הטלפון ורצה כדי לרוץ לתוך השכונה אני זוכרת שהייתי עם נעלים חדשות שקצת גדולות עלי הרגשתי שאני איתם בחלום. אני ןזוכרת שלא רציתי ללכת רחוק מידי פניתי ימינה עשיתי בניווט איזה שהוא מסלול חזרה כמו מעין היקוף. נפלתי הוא מעדתי מכך שהנעל לא טובה לי ניסיתי לקשור סרוכים חזק יותר אך ללא הצלחה מרובה. הגעתי חזרה לבית רואה את בעל הבית שאני מכירה עם עוד מישהי שטני לא מצליחה להיזכר מי היא ואיך אני מכירה אותה. אני מתחננת אליהם שלא יכנסו ממש במפחד ואומרת שאני אכנס לקחת את הטלפון ואני חוזרת. נכנסתי מפוחדת בריצה הגשתי את היד לקחת את הטלפון שלי, ואז הוא נפל לרצפה, אני עוד יותר מפוחדת מנסה לעשות הכל מהר יותר בלי הרבה חשיבה לוקחת אותו ובורחת החוצה. בשלב זה אני כבר אומרת שצריך לברוח מהבית לכיוון היער שלא יהיה קליטה כולנו מפוחדים ואז אני רואה משהו מוזר מתקדם אלינו כאילו במציאות יכול להיות טרקטורון או גיף כי היינו בחולות, אך לא היה לא מראה מוזר ורע. נבהלתי וברחתי במעלה גבעת חול חזרה לכיוון הבית כביכול שם ראיתי בן צעיר יותר ואישה לידו והבן לבש פנים של חייזר. כעט יש מבט מוזר על הקורדינטות על מפת הגלובוס ומשהו משתנה בסוף מתמקד שאני והשניים האחרים מעבר לפס אדום חדש ועוד פס אפור בהיר יותר, יש כמו עליה של מצלמה חמעלה למבט על ואת המיקוד חוזר אלי ומה אנחנו עוברים שאני שמה לב שאנחנו עומדים מעל המפה רואים ומבינים שאנחנו מחוץ לכו ע"י דמויות שלנו בטשטוש כמו מבט על. ומנסים להבין. אני מודעת כרגע שאנחנו לא נמצאים בעולם שלנו מחוץ לגבולות כל שהם וצריכים למצוא דרך לחזור. כאן אני מתעוררת.