חלום על לצחוק, צהוב, מספר, גשם, סבתא, חלון, מיטה, ישיבה, חדר, גשם חזק, נרטב, ילדים, חתונה, שינה, חברים, נופלת, לרדת, מישהו

אני נמצאת בצריף מעץ שאמור להיות הבית של סבתא שלי אבל הוא לא ואני שומעת ברמקול שבבית ילדים מכיתתי עולים אחד אחרי השני להרצות. אני יודעת שלי אין הרצאה מוכנה אז אני מבינה שאני צריכה לברוח. אני נמצאת בחדר ריק שממנו אני רואה את חדר ההרצאות ועוד חדר צדדי. בגלל שאני לא יכולה לצאת מהדלת הראשית - כי סבתא שלי תראה אותי - אני נכנסת לחדר הצדדי שהוא חדר שינה כי יש בו מיטה יחידה באמצע החדר (החדר קטן). מהחדר אני נכנסת למשהו שאמור להיות מחסן ואז אני רואה חלון קטן למעלה (כמו בשירותים). אני לוקחת שרפרף ויוצאת מהחלון. אני נופלת לתוך חורשה כזאת שהיא יבשה עם זרדים והצבע המרכזי הוא צהוב. אני מתקדמת קצת בחורשה ורואה חורבות כאלה וקירות בודדים. אני הולכת ביניהם ומתיישבת בפינת ישיבה עם ספסלים מתחת למשהו שעושה צל. בפעם אחרת שחלמתי את החלום הזה (הוא חזר על עצמו מספר פעמים) הייתה בחורבות חתונה, ובדיוק כשאני שמה לב לחתונה הילדים מהכיתה שלי מופיעים מסביבי ומסתקרנים על המקום הזה ועל החתונה. אני מתבאסת כי אני חושבת שאיבדתי את המקום הפרטי שלי. אחרי החתונה כולם הולכים ואני יושבת לבד על הספסל מהחלומות הקודמים שלי. בחלום שלישי שחלמתי לא מזמן אני בזולה עם חברים טובים שלי ויש מישהו שאני אומרת לו ביי ושמה על הכתפיים שלו את היד שלי. פתאום נפלנו אחורה והתחלנו לצחוק ממש הרבה - יותר מצחוק רגיל. לפתע התחיל לרדת גשם חזק מאוד והשיער שלי נרטב והיה לי על העיניים. כשהסטתי אותו הייתי שוב בחורשה מהחלומות הקודמים שלי - לבד.