חלום על הביתה, ידיים, שינה, המשפחה, המשפחה שלי, חברים, חלונות, קקי, אוכל, ארוחת ערב

בחלום אני אוכל עם המשפחה שלי. הארוחה הרגישה כמו ארוחת ערב שבת, למרות שבפועל לא הייתה כיוון שהמשפחה נסעה ברכב והם שומרי שבת. הם באים אלי במיוחד - האם דתיים ואני לא. ארוחת הערב מתרחשת במקום שהוא קרוב לאזור בו אני גר ורחוק מהאזור שלהם, ואדם כלשהו שנראה בהתחלה בסדר הזמין אותנו. משום מה הוא מערכב את הארוחה ובאיזשהו שלב המשפחה שלי נהיית לא סבלנית. הוא מתחיל לשתות ערק בכמויות, אותי זה פחות הפתיע כי כבר הייתי אצלו פעם עם חברים שהיו איתי אצלו. בתחילת הארוחה, עוד לפני שישבנו אכול, חלק מהאחיינים שלי איבדו את הסבלנות וההורים שלהם החליטו לנסוע. אני נפרדתי מהם לשלום למרות שלא כולם שיתפו פעולה ולא כולם נישקו אותי על הלחי כמו בדרך כלל. בבת אחת אני צריך לשירותים. בבת אחת הייתי צריך קקי. לא הספקתי להיכנס לשירותים והקקי התחיל לצאת עוד לפני כן, בתחתונים שלי. הרגשתי משהו חם בישבן. כשנכנסתי לשירותים לא היה נוח לשבת עליהם ויש חלונות מהצדדים. אני מגיף את החלונות באיזשהו אופן שאפשר להגיף אותם ומתחיל לעשות קקי. באופן מוזר בגלל אופן הישיבה לא הצלחתי להוריד את כל התחתונים והקקי שזרם בכמויות גדולות נתקע לי עדיין בתחתונים. הובכתי. ניסיתי להבין מה קורה. עד שהצלחתי להוריד את התחתונים כבר הם היו מלאים בקקי. ניסיתי לרוקן את הכל לשירותים אבל זה היה כבר בלתי אפשרי לגמרי. צעקתי לאמא שלי מבפנים שאני צריך לחזור הביתה, שיתחילו לאכול בלעדי (הם כבר התחילו לנטול ידיים לפני האוכל), ואני כבר אגיע. פתאום גיליתי שהדלת לא באמת הייתה נעולה, זה לא שינה יותר מידי, כי אף אחד לא נכנס.