חלומות אחרונים מכילים ייאוש

זה חלום שאני קמה ממנו בוכה בבוקר מהייאוש. חלמתי אותו כמה פעמים דברים משתנים אבל זו אותה פואנטה של חלום, שאני וחבר שלי רבים. בהתחלה החלום נורמאלי ואני מרגישה התנהגות קצת שונה מצד חבר שלי אז אני שואלת אותו דברים ואומרת לו שאני רוצה שנדבר ובוא קצת מתחמק, החלום ממשיך ואני מרגישה יותר מוזר אז אני מנסה לקחת אותו לשיחות ולדבר איתו, והוא מתחמק, מתעלם, אומר לי די נו לא עכשיו, ושאנחנו מדברים הוא מתעסק במשהו אחר רק לא להסתכל עלי או לדבר איתי, עד שהחלום מגיע לפיצוץ ואני מתעצבנת צועקת או בוכה ולו לא אכפת, המערכת יחסים שלנו במציאות היא מדהימה אוהבת ואנחנו באמת לא רבים בכלל וזה מוציא אותי מדעתי לחלום על זה

חלמתי שאני בחופשה עם בן הזוג שלי, כשמגיע הערב הוא יוצא לשבת בבר עם חברים לגיטימי ביותר בשבילי.כשאני באה לשאול אותו מתי הוא חוזר אחרי המון המון זמן שהוא לא חזר לחדר במלון/צימר. עד שהרגשתי תחושה של חוסר אונים כאילו אני לא מעניינת אותו, הוא כמעט ומתעלם ממני לגמרי עד שאני מנסה שהוא יקשיב לי ואני צורחת עליו ומבטא אלימות עם הידיים מרוב ייאוש כי הוא מתעלם ממני וכשאני נכנסת לאותו החדר וסוגרת את הדלת חבר שלו בא אל סף הדלת לדבר איתי

אני בפגישה עם רוני גת ודוד שחם,הם כועסים עלי, אני מתנצל אומר להם שאני רוצה לקום לעבודה לא מפוחד בבקרים,הם מסכימים איתי...משפרים לי שהיהלומים עומדים להתיים שחזי בן דוד מכר לכולם הכל..ושזה היה שקר ואליה ואנשים לא ייקנו יותר יהלומים. אנחנו מגיעים לצבוע חניון בגשם,קבוצה אחת דובעת מסודר,המשפחה שלנו צובעת בבלגאן ולא אחיד,אני מנסה לצבוע אבל בכלל כמות המים הצבוע לא נדבק, אבא שלי מסמן ייאוש ונראה כאילו איבד תקווה אני מחבק אותו חיבוק חזק, בחיבוק הרגשתי איך הגוף שלי מחזיק אותו איך הגוף שלי חזק והוא נתמך בי. אמא אמרת לי פעמיים שדודו קיבל התקף לב,עשינו משהו שקשור בו...פעם ראשונה לא התייחסתי,היא מספרת לי פעם שנייה..ממש דאגנו לו. אני מגיע עם אבא או מישהו למקום שבו משחררים אותו ,אני מראה לקצין את הסימן שלי...היה מדים ..משהו עם סימן סודי של יהלום שמיחד אותי ואת אבא מהקבוצה ,הם עוטפים אותנו ומחבקים ולוקחים אותנו איתם...זהו...נגמר הסיוט.

אני בפגישה עם רוני ודוד ,הם כועסים עלי, אני מתנצל אומר להם שאני רוצה לקום לעבודה לא מפוחד בבקרים,הם מסכימים איתי...משפרים לי שהיהלומים עומדים להסתיים שחזי מכר לכולם הכל..ושזה היה שקר ואליה ואנשים לא ייקנו יותר יהלומים. אנחנו מגיעים לצבוע חניון בגשם,קבוצה אחת צובעת מסודר,המשפחה שלנו צובעת לא אחיד,אני מנסה לצבוע אבל בכלל כמות המים הצבוע לא נדבק, אבא שלי מסמן ייאוש ונראה כאילו איבד תקווה אני מחבק אותו חיבוק חזק, בחיבוק הרגשתי איך הגוף שלי מחזיק אותו איך הגוף שלי חזק והוא נתמך בי. אמא אמרת לי פעמיים שדודו קיבל התקף לב,עשינו משהו שקשור בו...פעם ראשונה לא התייחסתי,היא מספרת לי פעם שנייה..ממש דאגנו לו. אני מגיע עם אבא או מישהו למקום שבו משחררים אותו ,אני מראה לקצין את הסימן שלי...היה בדגי צבא ..משהו עם סימן סודי של יהלום שמיחד אותי ואת אבא מהקבוצה ,הם עוטפים אותנו ומחבקים ולוקחים אותנו איתם...זהו...נגמר הסיוט.

כעס , ייאוש , מאיימת

תינוק אחות מקרר בריחה מכות שדה ילדים תקוע רומה לחזור הביתה ייאוש פחד אמא שדה זר זרים חוטפים מזלג

תינוק אחות מקרר בריחה מכות שדה ילדים תקוע רומה לחזור הביתה ייאוש פחד אמא שדה זר זרים חוטפים

תינוק אחות מקרר בריחה מכות שדה ילדים תקוע רומה לחזור הביתה ייאוש פחד

ייאוש

ייאוש ובכי