חלומות אחרונים מכילים פיצוץ עמוד 18

התכתבות ופיצוץ טלפון באמצע

פיצוץ טלפון

פיצוץ צינור מים

אני שולחת לידיד שאני בריב איתו הודעה שזה כתוב שאני רוצה שנחזור לדבר. הוא שולח לי כתגובה דף גדול שבו הוא אומר שהוא מאוד אוהב אותי אבל שאי אפשר לחזור לדבר ושם תמונות שלנו וכותב "רגעים יפים למזכרת לפני הפיצוץ הגדול"

שתי ידידים שלי מחכים מחוץ לבית שלי במכוניות שלהם ולאחד מהם נפתח הטנק דלק והתחיל לטפטף החבר השני זרק בכוונה בדל סגריות והיה פיצוץ שהגיע עד הבית שלי אמא שלי ואחותי נשרפו ומתו ואני לא מפסיקה לבכות

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על רצפה מאספלט והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הכביש והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הרצפה והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

חלמתי שאני עוברת אונס אבל זה לא עיקר הסיפור או העיסוק. הרסר שלי מהבסיס מעורב ויודע פרטים ואני בחקירות במשטרה אחרי הסיפור ביחד עם חברה טובה שלי שאני כועסת עליה כי התחילה לצאת עם חבר של חברה טובה אחרת. בזמן החקירות שומעים פיצוץ ומגלים שזה מהאוטו שלי וזה היה מטען שהיה מיועד לי. ובזמן החקירות מספר חברות רחוקות שלי מסתכלות עלי מבעד לויטרינה גדולה

פיצוץ של רכב